תעשייה בפוסט טראומה - תמונת מצב חודש אחרי המלחמה

צילום:

ההפקות הזרות הן זיכרון רחוק, ההפקות העתידיות נדחו או עברו דיאטה ומדפי גופי השידור מלאים תוכן שלא שודר בזמן המלחמה. כשרפורמת הטלוויזיה המסחרית ורשות השידור בפתח, גופי השידור מחכים לראות איך יראו פני הדברים ובינתיים לא קורה הרבה. יצאנו לשוחח עם הפרולטריון, העובדים בשטח ומצאנו הרבה קושי, ייאוש, הומור (יש ברירה?), אהבה מטורפת למקצוע ואופטימיות מאד מאד זהירה.

שם: ג׳ינג׳
מקצוע: תאורנית
ותק במקצוע: 3 שנים, 5 שנים בתעשייה
במה את עוסקת בימים אלה? סיימתי לעבוד בסדרה "מסתערבים", מתכננת למכור לימונערק בים..
כמות העבודה ירדה,  ממצב של לסרב לעבודות מרוב עומס, למצב של ימים בודדים בחודש. קיבלתי הצעות עבודה במחירים נמוכים יותר מהמתאימים למקצוע והצעות שלא עומדות בתנאים של איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה (אקט). אין לי שום ביטחון תעסוקתי, אין לי מושג מאיפה אני אביא את הכסף בחודשים הקרובים עד שלאט לאט, בתקווה, יהיה קצת איזון (חלילה, לא שפע כמו לפני המלחמה), וגם זה עד המלחמה הבאה.
אני מקווה שאנשים יעופו על הלימונערק
מה היית מצפה שיקרה כדי למנוע את קריסת הענף?
 1.  שלום
 2. הנחות מיסוי להפקות זרות ובכלל יחס מזמין מהמדינה.

3. אכיפה של חוקי הקולנוע , כמה פרסומות חייבות להיות מופקות בארץ וכו..
 4. בימים כאלו לא רק לפקח שבאמת התקציבים מהגופים המשדרים באמת מגיעים כחוק להפקות מקור סוגה עילית ודוקו, אלה לפקח גם שבהפקות האלו עובדים חברי איגוד בתנאי איגוד, כי ככה יוצרים מקצועיות בתרבות ובבידור.

שם: שרמן
מקצוע: ארט ופרופס
ותק במקצוע: 4-5 שנים
במה אתה עוסק בימים אלה? מובטל. הפיצ׳ר שהייתי אמור לעבוד בו נדחה לעוד חודשיים, בגלל המלחמה. המשמעות היא: אין עבודה - אין משכורת. לא קיבלנו שום פיצוי.
מה המשמעות עבורך אם מצב התעשייה ימשיך להיות בעייתי? כנראה שאחזור למלצר

שם: גיא נאמן
מקצוע: שותף בחברה לפיתוח ציוד גריפ להפקות, השכרת ציוד וגם עבודת גריפ בפועל בסדרות וסרטים.
ותק: קרוב ל 20 שנה.
מה מצבך בימים אלו? "מבחינת מספרים אני לא יכול להגיד. זה ריסוק. באופן אישי הייתי סגור עד דצמבר בהפקה של "דיג", ברור שלא התחייבתי לשום הפקה אחרת. כרגע עד אחרי סוכות, שזה כמעט חודשיים מהיום, יש לי ימי עבודה בודדים וגם הם בספק. 2014 התחילה מבחינתי בצורה חזקה מאד. היה לנו את הסרט של נטלי פורטמן, אחר כך הפרוייקט של "טיירנט", שם הכל תלוי אם יחזרו להשלים פה את העונה השנייה, והיה את "דיג". כשכל ההפקות האלה קרו במקביל הם שאבו כח אדם חדש לתעשייה כי אנחנו למשל, כל הפרויקטים המסורתיים שעשינו עברו לאנשים אחרים. נכנסו הרבה מאד אנשים למעגל העובדים. כרגע השוק מוצף עם היצע קטן מאד".
אז מה יהיה? "אין לי מושג מה יהיה, מכל השנים שאני עובד אף פעם אי אפשר לדעת. יש דיבורים בקנה על פרויקטים אבל זה לא מתקרב לרמות המחירים שקיבלנו מההפקות הזרות, לא בכ"א, לא בנפח ימי הצילום וגם לא בדרישות. אני רוצה להאמין שנחזור למעגל העבודה מבלי לקרוס. המדינה הייתה צריכה להתערב ולתת להם ערבות ביטחונית, כי הבעיה העיקרית הייתה שהביטוח שלהם דרש 4 חודשי שקט מוחלט כדי לצלם. את "דיג" כבר איבדנו, היא חזרה להצטלם במקום אחר בעולם."

עידן אור מנכ"ל אקט: עידן אור: "המשמעות של עזיבת ההפקות הזרות היא גדולה וארוכת טווח. ההפקה הזרה האחרונה שהייתה בארץ הייתה של בראד פיט בשנת 2000, אז פרצה האינתיפאדה השנייה ומאז 14 שנים לא הגיעו לפה הפקות, עד לשנה הזאת. הממשלה צריכה לפעול בשני מישורים: מצד אחד לספק את תוספת הסיכון שדורשת חברת הביטוח האמריקאית כדי לבטח פה הפקות, שתהיה ערבות ממשלתית להפקות האלה במקרה שיש פה בעיה ביטחונית. מצד שני צריך גם לפתות הפקות זרות בהטבות מס. היום גם קשה ליצור קופרודוקציות עם אירופה בגלל המצב הבטחוני."

"המצב של תחרות רבה על היצע משרות קטן הוא לא חדש. נכון, הביקוש עלה בעקבות הביטולים של הסדרות האמריקאיות אבל זו לא הבעיה העיקרית. הבעיה היא שבשוק המקומי. אמנם אף הפקה מקומית לא נעצרה במלחמה אבל דברים חדשים נדחו. בינתיים חודש לא שידרו כלום חוץ מחדשות והמדפים מלאים, כך שלגופי השידור יש עכשיו אורך נשימה, תוכן שמוכן לשידור. גופי השידור פנו לרגולטור לקבלת הקלות והם מנצלים, אם בציניות או בצדק, וחותכים תקציבים גם להפקות עתידיות שכבר נסגרו, לעיתים ב 30-40% בהודעה חד צדדית. גם הפקות שכבר מתחילות יש עליהן לחץ מלמעלה לקצץ".

 
אסף אמיר, יו"ר איגוד המפיקים, מסכים. "גופי השידור מתכוננים לקראת בקשת הקלות ועל מנת להראות את מצבם הם עוצרים את ההפקות, אחרת לא יהיה להם קייס. השוק נמצא במצב של המתנה, גופי השידור ממתינים לראות מה יחייבו אותם לעשות (במסגרת הרפורמה הצפויה בטלוויזיה המסחרית בה רשת וקשת ישדרו 7 ימים בשבוע). ערוץ 10 קצת מחוץ לתמונה. מי שעובד הוא מי שמקורב לגופי השידור, בדרך כלל הפקות שהן בעצם  "אין האוס". השוק הכללי מחוץ למשחק של ערוץ 2."

שם: אוהד אוסטרוביץ'
מקצוע: דרסר
ותק: 4 שנים כדרסר, אבל בתעשייה מעל לעשור.
מה אתה עושה היום? "דווקא בזמן המלחמה עבדתי בהפקת ילדים. סיימנו אותה בתחילת אוגוסט וכבר חודש שאני יושב בבית. אלה בדרך כלל החודשים החלשים של התעשייה, בלי קשר למלחמה, אבל הפקות נדחו או בוטלו. הייתי אמור לעבוד בהפקה גרמנית שכבר לא תגיע. יש המון אנשים שמחפשים עבודה ועם ביטול ההפקות הזרות יש הרבה יותר תחרות על כל משרה".
מה עושים? "חשבתי לעזוב את המקצוע אבל 10 שנים אני עובד, עבדתי בסרטים, קיבלתי פרסים. מגיל 20 אני בתעשייה, קרעתי את התחת ובמיוחד קשה לעזוב משהו שאני כל כך אוהב, אבל אני חייב להכניס משכורת. יש לי פרסומת שאני מקווה שתקרה ואם לא, אני אלך לעבוד בשיפוצים או בניין כדי להכניס כסף. במקצוע שלי יש לי רף ויש לי מחיר שלא ארד ממנו וכאן אני לא מוכן לעשות פשרה, עבדתי קשה כדי להגדיר את עצמי דרסר. בעבודת שיפוצים לא איכפת לי להתפשר. צר לי שהיום כל בוגר בית ספר קורא לעצמו ארט דיירקטור. הפן האומנותי מאד פרוץ.
היום בתעשייה כל אחד לעצמו וכמה שמנסים להיעזר באיגודים מקצועיים, אך הם לא תמיד מצליחים לעזור. למשל בהפקה האחרונה שעבדתי בה האיגוד יצא נגד ההפקה שרצתה לשלם לנו שוטף + 45 אבל ההפקה מצאה דרך לעקוף את זה והם הבטיחו לתת צ'ק ב 30 לחודש אבל הפקידו אותו רק ב 15.. בסופו של יום כולנו ספקים. אם הראש נופל, אנחנו נופלים איתו."

אסף אמיר: "אני לא אופטימי. יש לי רמה מסויימת של אופטימיות לגבי הרפורמה ברשות השידור אבל בכל מה שקשור לג'אנר עליון ודוקו אני לא יודע אם השוק הולך למכירת חיסול או להקטנה דרסטית. אני מקווה שלא, אבל זה כנראה יפגע בשוק".

עידן אור קצת יותר אופטימי. "הבעיה כרגע היא התקופה הזו, עד נובמבר בערך, שאז מתחילות הפקות חדשות. זו תקופה קשה מאד והאווירה קשה. נהיה ג'ונגל של אחד אוכל את השני. אנשים קיבלו מכה קשה מאד ויש מי שלא ישרדו עד נובמבר, יהיו קורבנות לדבר הזה. בשביל מי שצריך ללכת למכולת נובמבר זה נצח. עם זאת, אנחנו חיים פה כבר 14 שנים רק מהשוק המקומי. אני חושב שמי שטוב במקצוע שלו, עובד. כרגע קשה להתפרנס אבל אני מאמין ששנת 2015 תהיה שנה טובה יותר. רשות השידור תאלץ לעשות יותר תוכן מקורי, רשת וקשת יהיו זקוקות ליצר שבעה ימים של תוכן ויהיו שחקנים נוספים שיכנסו למשחק, כמו סלקום."

איך נשרוד את התקופה הקרובה? אקט מפרסמת בימים אלה טבלת מחירי מינימום שתנסה לאכוף.

 
אוהד אוסטרוביץ' מסכים, "דברים מתחילים להתעורר אבל לאנשים מאד קשה, זה יקח כמה חודשים. אני מציע שבמקום שאנשים יתלוננו שימצאו משהו אחר בינתיים ויעסיקו את עצמם בצורה אחרת. לפעמים אין ברירה".