חמישה אתגרים בשיווק סרטים לשוק הבינלאומי

צילום: ליהי שושן

האתגר הראשון: להבין שהסרט הוא מיזם ומותג לכל דבר

חשוב להבין: סרט הוא מיזם לכל דבר, יש לו את שלבי הפיתוח והמחקר, גיוס מימון, הפקה על שלביה השונים, שיווק, הגעה לקהל היעד ויצירת רווחים. כדי להפיק את המיטב המרבי, על היוצר להיות פעיל ולתת מענה הולם בכל השלבים. כלומר: מעבר לתסריט ולהפקה, לעסוק גם בשיווק וביצירת רווחים ביותר בפלטפורמת מדיה אחת.
זה מאתגר לאדם אחד לעשות ולהצליח בכל הדברים האלו במקביל, לכן, כמו בכל מיזם, מומלץ לגבש צוות מוביל, A Team, שמדרבן, תומך ועוזר אחד לשני בדרך להצלחה. כך כל איש צוות תורם מניסיונו ומהמומחיות שלו לקידום המיזם, מה שמגביר את הסיכויים להגשמתו ולהצלחתו. תמיד אפשר להוציא החוצה ב outsourcing חלק מהתפקידים כל עוד עובדים עם מומחים שניתן לסמוך עליהם.

חשוב לזכור שסרט הוא מותג לכל דבר, וכך גם היוצרים הראשיים שלו. הכוונה היא שצריך להתייחס לסרט כמותג שאחת ממטרתיו היא למשוך קהל ולהגדיל רווחים. כך למשל יוצרים כמו יוסף סידר וערן ריקליס הם מותגים מוכרים בארץ ובעולם שהאומנות היא נר לרגלם. לרשות יוצרים בתחילת דרכם יש אפשרות לקדם את עצמם ואת הסרטים שלהם דרך פסטיבלים והפצה מסחרית או עצמאית. בנוסף צוות המיזם יכול וצריך להקים אתר לסרט, לציינו בבלוגים ופוסטים ברשתות חברתיות. אלו הם כלים נגישים ואפקטיביים שניתנים למינוף גם על ידי צוות קטן בעלויות מאתגרות...

בנוסף, יש לחשוב על קהל היעד של הסרט, איך מגיעים אליו, ואיך למתג את הסרט באופן שימשוך את אותו קהל. חשיבה יצירתית ומקורית היא המפתח המרכזי פה. לאחר בניית האסטרטגיה השיווקית של הגעה לקהל היעד, אפשר לבנות את המותג באופן המיטיב ביותר. מיתוג הסרט כולל: עטיפות DVD, פליירים, גלויות, אתר אינטרנט וכמעט כל דבר כגון חולצות וכובעים שאפשר לשים עליו את לוגו הסרט. וכן, בהחלט לעצב את שם הסרט כלוגו הסרט. אפשר לעבוד עם מעצבים גראפיים טובים מאוד, גם אם הם בתחילת דרכם או לחילופין לעבוד עם מעצבים מהארץ או מחו"ל דרך אתרים כגון Fiverr. כך מדובר על עלויות שיווק סבירות שיכולות לא רק להחזיר את ההשקעה – אלא גם להגדיל את הרווחים ממנה. דגש עקרוני ביותר: תמיד להשאיר תקציב להפצה. תמיד. במידה ולא: יצרתם מוצר – והשארתם אותו על המדף. חשוב שהמוצר יגיע לקהל וגם שיביא לו ערך (בידור, למידה וכו') – וזה מתאפשר רק על ידי הפצה.

האתגר השני: הסתמכות רק על מסך הכסף, בעוד שיש הרבה מסכי זהב

אולם הקולנוע הוא רק מסך אחד. והתחרות בו קשה. מאוד. מומלץ בחום לחשוב על דרכים יצירתיות להפיץ את הסרט בהפצה  בלתי מסחרית בבתי הקולנוע. למשל: הקרנות בפני קבוצות של קהלי היעד, מתנ"סים וכו'. לעיתים הסיכויים שלכם לראות כסף מהסרט הם דווקא בהפצה עצמאית – שתלויה בכם וביצירתיות שלכם. בנוסף, ישנם מגוון מסכים ופלטפורמות כמו: TV, VOD, אינטרנט וסלולר שמציאות דרכים להגיע לקהל – וגם להרוויח מכך. מעבר להקרנת אותו הסרט בפלטפורמות השונות, אפשר גם להרחיב את המותג וליצור תוכן משלים כגון סדרת אינטרנט עם חלק מדמויות הסרט. היתרון באינטרנט היא שאין רגלוציה שאוסרת פרסומים, כך שאפשר לעשות סדרות שהם תוכן שיווקי ועדיין שומרות על רמה אומנותית גבוהה. יתרון נוסף הוא שדרך עלויות הפקה יותר קטנות מקולנוע, אפשר ליצור תוכן ייחודי ולהגיע ליותר קהל...

בקיצור: העולם השתנה. אנחנו השתנינו. חשוב שהיצירה והמסכים אליהם היא מיועדת תשתנה בנוסף. המטרה היא לחשוב מחוץ למסך ולקופסה, רק צריך להתאים זאת לאופי המיזם...

ישנם מגוון אתרי תוכן בארץ ובעולם שניתן להקרין בהם הסרטים. בנוסף קיימות טכנולוגיות כמו Distrify שמאפשרת ליוצר להעלות את סרטו לקבוצות פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות דרך נגן מיוחד. הצופה מחליט איך לצפות בסרט (סטרימינג או הורדה). Distrify מעבירה את התשלום ליוצר, בניכוי עמלתה באופן שקוף, ברור ועקבי.

האתגר השלישי: איתור ושליחת חומרים לפסטיבלי קולנוע בינלאומיים

חשוב לאתר ולשלוח חומרים לפסטיבלי קולנוע בינלאומיים. אתרי הקרנות בארץ, כמו קרן הקולנוע הישראלי וקו-פרו, בנוסף לאתרי האיגודים כמו איגוד התסריטאים כוללים מידע על פסטיבלי קולנוע מובילים.

דגשים חשובים בהגשות לפסטיבלים:
      • בהתחלה, חשוב לאתר פסטיבלים המתאימים לאורך ולז'אנר של הסרט. כך למשל פסטיבל ברלין הבינלאומי לקולנוע מקרין סרטים קצרים עד 30 דקות, ופיצ'רים ארוכים החל מ- 60 דקות. כך שאין טעם לשלוח לפסטיבל סרט בין 50 דקות. 
      • מומלץ מאוד לערוך רשימה מסודרת, למשל בקובץ אקסל, הכוללת את שם הפסטיבל, תאריך ההגשה, תאריך הפסטיבל, איזו בכורה דרושה, מאפיינים המייחדים את הפסטיבל, דמי רישום, איש קשר ואתר.
      • חשוב לעדכן את הרשימה בכל פעם ששולחים חומרים לפסטיבל – כך תמיד תדעו איזו חומר נשלח מתי ולאן.
      • כדאי לעשות מעקב ולוודא עם הפסטיבל שהחומרים אכן התקבלו. יש סרטים שלא מתקבלים לפסטיבל מפני שעותק הצפייה פשוט לא הגיע לפסטיבל – והיוצר לא וידא זאת מראש.
      • כדאי להכין חומר גראפי מושך כמו עטיפת DVD  מיוחדת שתבדל את הסרט כבר מההתחלה. 

האתגר הרביעי: הפצת ומכירת הסרט בעולם

בגישה המסורתית, פסטיבלי קולנוע הם מותגים בפני עצמם שנותנים "תו איכות" לסרטים. כאשר הסרט מתקבל לפסטיבל מוביל, סביר להניח שקניינים מקומיים ובינלאומיים ישמעו על הסרט, ובשאיפה יגיעו להקרנה. קניינים יכולים להיות תחנות טלוויזיה, ערוצי VOD, מציגי בתי קולנוע וכו'. ישנם גם מפיצים: שהם לעיתים רוכשים את זכויות ההפצה באותה טריטוריה (או מספר טריטוריות) ואז הם מבצעים את המכירה לקניינים מקומיים. ישנם גם סוכני מכירות בינלאומיים, שתפקידם הוא לאתר ולחתום עם מפיצים מקומיים ברחבי העולם. כך ששרשרת ההפצה, או שרשרת המזון, מתחילה הרבה פעמים באולם הקולנוע, בטלוויזיה או באינטרנט, עוברת דרך מתווכים למיניהם כמו סוכני מכירות, מפיצים, אתרי תוכן וכו', ואז הרווח שבסופו של דבר מגיע לידי היוצר יכול להיות נמוך – אם בכלל. היתרונות של השרשרת: אם עובדים עם מומחים ישרים ובעלי שם שמכירים את השוק ועובדים עם קניינים קבועים שרוכשים סרטים באותו ז'אנר הזהה לשלכם ויש להם מוסר תשלומים גבוה. כן, זה דורש מחקר ובדיקה! המינוח המקצועי הוא Due Diligence שמתייחס לבדיקה ובחינת חברה לפני חתימת הסכם. המתווכים יכולים לפתוח עבורכם דלתות שיהיה לכם יותר קשה לפתוח כיוצרים עצמאיים של סרטים בודדים. מצד שני – ברגע שאתם מבצעים מכירה עצמאית לטלוויזיה למשל, הרווח הולך ישר אליכם – ללא עמלות. לכן תמיד חשוב לברר על כל הצדדים לפני שחותמים על עסקת הפצה, ולהתייעץ עם עו"ד - דבר שייתכן ויחסוך הרבה כסף בהמשך, וכמובן תמיד לשים הגבלה על ההוצאות של המעורבים. לדוגמה: מפיצי הסרט הגרמני "חיים של אחרים" שמחו שזכו להפצה בארה"ב על ידי מפיץ ידוע. למרות ההצלחה הגדולה של הסרט בקופות הקולנוע בצפון אמריקה והכנסות הסרט שהגיעו לסביבות 7 מיליון USD, חברת ההפקה לא קיבלה רווחים מכיוון שהמפיץ טען שנשא בעלויות גבוהות – ושחברת ההפקה עוד חייבת לו כספים! כך שעל כל חוזה צריך לעבור מומחה – במיוחד בתחומי ההפצה והמכירה.

האתגר החמישי: קידום המיזם הבא

כל סרט ומיזם שאתם מעורבים בו – הוא קרש קפיצה למיזם הבא. בכל פסטיבל שתגיעו אליו עם הסרט, אם זה סרט קצר או ארוך, ישאלו אתכם על מה אתם עובדים כעת ומה אתם מתכננים בעתיד. תמיד לחשוב קדימה, ובשאיפה להגיע לפסטיבל מוביל עם התסריט של הסרט הבא. או לפחות עם טריטמנט.

לדוגמה: ארי פולמן קידם משמעותית את "כנס העתידנים" בזמן שהיה בקאן עם "ואלס עם באשיר". וזה נכון לגבי כל יוצר לגבי כל פסטיבל מוביל, ויש כאלו הרבה מעבר לקאן. תבואו מוכנים עם pitch קצר ומדויק, תבואו עם תקציב (לפחות משוער), ועם רעיון של מקורות מימון מהם אתם הולכים לגייס את הכסף, תמורת מה, בנוסף ללוח זמנים ויעד לתחילת ההפקה. עם כל סרט וכל פסטיבל תצברו יותר ניסון, קשרים, מוניטין שהם בעצם תשתית שתוכלו למנף למיזם הבא שלכם. ככול שתגיעו יותר ממוקדים ומוכנים להקרנת הסרט הנוכחי, תזכו גם להזדמנות להגשים את המיזם הבא שלכם.

קחו בחשבון שהמיזם הבא גם יכול להיות בפלטפורמה אחרת, כמו סדרת אינטרנט, או לכלול תוכן משלים כמו משחק וירטואלי!

כן, זה מאתגר אני יודעת. אבל החיים שלכם והמיזם שלכם הוא בידיים שלכם, ושל הצוות הנאמן שלכם. אז תיצרו סרט הרפתקאות עם סוף טוב שאתם והצוות שלכם הם גיבורים ראשיים בו. הכל אפשרי. בהצלחה!

נועה קשרל, משווקת סרטים ישראלים בעולם. היא היוזמת של קורס גיוס מימון ושיווק בינלאומי של סרטים בשיתוף עם איגוד התסריטאים ו PwC Israel שמתחיל ב 1.7.14.