וידאו מקצועי בחינם - וחוקי

צילום: vimeo

אתם זקוקים לשוט וידאו לסרט. אני לא מדבר על ארכיון היסטורי אלא אילוסטרציה. למשל המוני אנשים ברחובות, רמזור מתחלף, שקיעה, זריחה, חוף ים, מכוניות חולפות במהירות, גורדי שחקים, עננים שטים... בקיצור - שוטים.

אתם לא רוצים חומרים מספריה וזאת משתי סיבות: (1) זה יקר לאללה. (2) זה נראה מפלסטיק. כלומר, יפה מדי. רווית צבע מוגזמת, הצללה בפינות, גווני כתום או כחול עם מריחה קלה של ריכוך. Beauty Shots. מצוין לפרסומות וסרטי תדמית מסוג מסוים, אבל קצת מעושה מדי וגם בדרך כלל לא מתכתב ולא משתלב עם חומרים אותנטיים שתצלמו.

במאמר מוסגר אספר שתקופה מסוימת יצרתי סרטים כאלה. הספריות האלה הן ההוכחה הסופית לנצחון התיאוריה הנאצית: העולם בחר בגזע הארי כמודל היופי הייצוגי. נכון שספריות תקינות פוליטית דוחפות מדי פעם שחורים וסינים, אבל רק כמס שפתיים מינימלי.

יש פתרון!
בוימאו אפשר למצוא המוני קטעי וידאו שאפשר להשתמש בהם בלי לשלם וברשות. הכיצד?
כאשר אתם מעלים לוימאו, אולי לא שמתם לב, אבל אתם יכולים לקבוע את מהות הגדרת הזכויות. האם הוידאו הוא כל הזכויות שמורות (אסור להשתמש)? או נחלת הציבור (הכל מותר)?

בשנים האחרונות, וכתבתי על כך כאן לא פעם, מתפתחת גם גרסת ביניים של רשיון שימוש שיתופי מוגבל. זה ידוע כ - Creative Commons. את הנוסחים המציא ב - 2001 לורנס לסיג, פרופסור למשפטים, שהרגיש צורך ביותר משתי נוסחאות (כל הזכויות שמורות מול רשות הציבור).

נוסחים אלה מאפשרים ליוצרים לתת לעולם להשתמש ביצירתם, אבל מבלי לשכוח את היוצרים. אחד הנוסחים למשל מדבר על הצורך של המשתמש לציין במקום בולט מי צילם. נוסח אחר מאפשר לכם לבצע בוידאו שינויים. נוסח שלישי אוסר עליכם או מתיר לכם למכור אותו או לעשות בו או בנגזרותיו שימוש מסחרי. ויש גם שילובים בין כל הנוסחים.

כאשר אתם מעלים לוימאו יש לכם אפשרות לקבוע את ברירת המחדל של קטעי הוידאו שתעלו. אלו נשמרים במסד הנתונים של וימאו וברי חיפוש עבורכם.
לחצו על תפריט Create ובתוכו חפשו את האפשרות לחפש בין קטעי הוידאו שנמצאים תחת רשיון Creative Commons (התמונה כאן).

אתם עשויים לשאול את עצמכם מי העלה וידאו וטרח ללחוץ על רשיון כזה ובעצם זה לתת אותו לעולם. אז לפני שאתם מעלים את המילה "פראיירים" על דל שפתיכם, תעשו ניסוי ותנו לוידאו שהעליתם גם כן רשיון Creative Commons.
נכון שאתם כבר מרגישים יותר טוב?

הפוסט נכתב ע"י חוקר המדיה יורם שפר ופורסם לראשונה בבלוג של אתר פילמדי