כל מה שרצית לשאול על הגברה,
ואף אחד לא טרח להסביר לך

צילום: לוגו מאור ביטון
הדבר הכי חשוב שצריך לדעת לפני שהולכים לעבוד בהגברה, שלא משנה כמה בטוחים שהכל הולך להיות סבבה -
תמיד משהו עלול להרעיש, לזמזם, להישרף, לא-לעבוד-סתם-ככה- בלי-שום-סיבה-אפילו-שזה-אמור-לעבוד-יופי,
ובאופן כללי כל מיני תקלות כאלו ואחרות שבגללם עוצרים שידורים חיים.
הכי חשוב - בלי פאניקה !!!
מערכות הגברה הן מערכות חשמל מורכבות ועוצמתיות ביותר. הן מבוססות על מספר רב של רכיבים ואין סוף שרשורים וכבלים. לכן בלתי נמנע שיהיו תקלות פה ושם.
מקצועיות נמדדת במניעת התקלות מראש, ואם קרתה תקלה אז לטפל בה הכי מהר שאפשר.
כדאי ללמוד לעבוד כמה שיותר מהר, רצוי תמיד להגיע בזמן ולהכיר מספר מונחים בסיסיים...
צוות:
סאונדמן - הסאונדמן יכול להיות המלך ששולט בהצגה או השעיר לעזאזל שכולם סוקלים בסוף הערב.
האחריות שמונחת על סאונדמן מהרגע שהופעה התחילה היא הרבה מעבר ללבחור את הווליום הרצוי ולהוסיף דיליי לשירה ברגעים מרגשים. למעשה מהרגע שהתחילה הופעה, כל תקלהבעיה שהיא בסאונד - הסאונדמן מיד אשם.
יש פידבק על הבמה = חרא סאונדמן.
הגיטריסט זייף לגמרי את הסולו = חרא סאונדמן.
האולם זה המחסן האחורי של מפעל לייצור מתכות כבדות = חרא סאונדמן.
לכן החשיבות של הבקליינר היא עצומה. כי בסוף היום כשהסאונדמן יסיים לאכול חרא מכולם, יהיה לו הרבה חרא לפלוט החוצה.. והיי! תנחש מי אחריו בשרשרת המזון!
בקליינר - הרבה אומרים שבקליינר זאת מילה יפה לסבל.
שזה די נכון. מצד שני הדרך היחידה ללמוד את המקצוע הזה, היא הפשלת שרוולים וסחיבה שוברת גב של ציוד מסורבל וכבד ויקר. אבל מי שמתמיד די מהר ילמד איך המערכת בנויה ואיך מפעילים הכל מאפס.מצד שני יש גם יתרונות לעבודה, באיזה עוד עבודה זה מקובל לשתות בירה באמצע המשמרת לראות הופעה (שלפעמים היית משלם עליה כסף)
אמן - האמן הוא המלך! חשוב לזכור את זה!
אנחנו שם בשבילו! שירות גרוע לאמן עלול ליצור חיכוך ובכלל פגיעה באנרגיה,
זה מתחיל בלשאול 100 פעם אם הוא שומע טוב את עצמו במוניטור.
ונגמר בסידור הבמה ולדאוג שיהיה לו מים. צריך לזכור כשהלהקה או אמן שומעים את עצמם טוב ומרגישים בנוח על הבמה, הביצוע שלהם משתפר מיד גם אם הם לא מודעים לזה!
אבל צריך גם לדעת מתי עובר קו אדום. לזכור תמיד שאתה לשירותו אך לא משרתו.
אז אם מבקשים ממכם לקפוץ להביא שווארמה מהפינה וזה לא מתאים לכם,
לא להתבייש ולהגיד בנחמדות לא.
קהל- אמנם אני לא שנים על גבי שנים בתחום, אבל ממה שהספקתי ללמוד עד עכשיו, תמיד הקהל הוא המשוב הכי טוב האם הסאונד הוא טוב. צריך לזכור תמיד שמלבד העוסקים בסאונד ומוזיקאים, רוב האנשים לא באמת יודעם להבחין בתדרים ובדרך כלל גם לא להפריד בין כלים.
מבחינתם המוזיקה זה גוש אחד של צליל שיוצא מהפה של הזמר.
לכן כשנעים להם באוזן הם מגיבים בהתאם - מדברים פחות זזים יותר, מחייכים יותר וכו'
לעומת זאת אם לא טוב להם מאוד מהר ה"מבינים" יבואו להגיד לכם מה דעתם על הסאונד.
אני ממליץ להשתדל לא לכעוס ולענות בסובלנות או לפחות לתת להם תחושה כאילו אכפת לכם ממה שיש להם להגיד. אף פעם אי אפשר לדעת מי זה שבא להעיר לך...
בעלים- תמיד אבל תמיד טוב להיות ביחסים נעימים עם בעל המקום.
לפעמים קורה שבעל הבית משתגע, אם זה קורה, עדיף לא להיכנס לוויכוחים והצטדקויות.
מכיוון שחלק לא מבוטל מבעלי המועדוניםפאבים שמזמינים הופעות לא ממש טורחים להשקיע כסף באקוסטיקה או במערכות סאונד מתאימות ולפעמים הסאונד פשוט קקה. (היכל נוקיה לדוגמא)
הכי חשוב במקרים כאלו לדעת להסביר מראש למפיק ולאומנים על מגבלות המקום והציוד.
הכי גרוע זה סאונדמן שמתרץ למה לא היה סאונד טוב.
מפיק - בד"כ מפיק לא ידבר עם הבקליינר, אך צריך לשים לב אליהם, אם הם מבקשים משהו לדאוג שהוא יעשה בלי להתווכח יותר מדי, לרצות את המפיק מבחינת הבקליינר יכול להשתלם בהרבה דרכים... בתחום הזה אי אפשר לדעת איזו הפקה תהייה מחר וטוב לטפח קשרים מוקדם.
ציוד:
"Public Address - "P.A
מיוחס בעצם למערכת הרמקולים, המערכת עובדת בשיטה של סטריאו (שמאל-ימין) ומורכבת לרוב משני חלקים:
"TOP" - הרמקולים העליונים שמוציאים את תחומי התדרים MID ו HIGH
"SUB" - הרמקול התחתון של המערכת, ממנו יוצאים התדרים הנמוכים. לרוב הסאב יישב על הרצפה וישמש גם כשולחן לכוסות בירה ריקות וארון בגדים זמני. (אפשר לנסות להלחם בזה אבל אפשר גם לא.
יש דברים שלא משתנים..)
מוניטור - הרמקולים המוצבים על הבמה נקראים מוניטורים, הם רמקולים בודדים שמשדרים את כל הערוצים במונו (ראה ע"ע)
חשוב לזכור שהצבה וכיוון שמערכת הגברה היא קריטית ומשתנה לגמרי בין חדר לחדר ובין מערכת לאחרת, לכן אם לא בטוחים אז לשאול.
מגבר- בניגוד למגבר של גיטרה, מגבר של מערכת הגברה זה לא הרמקול אלא יחידת חשמל נפרדת שלרוב מגיעה במה שנקרא "ארון מגברים". מגבר הוא מכשיר יקר ועדין ויש להתייחס אליו במשנה זהירות ולהמנע שלא ייפול. מומלץ לא לעבוד עם מגברים במקסימום כוח. אפילו שהרבה נוהגים לעשות כך.
ארון מגברים - זה בן זונה כבד. וזה יקר פצצות. מכה קטנה והלך על הכל. ועליך. בקיצור לא להיות רמבו ולא לחשוב על להרים לבד. ותמיד לשים לב לחיווטים טעות הכי קטנה בחיווט המערכת עלול לשרוף אותה. ואותך. תרתי משמע..
כבל מולטי - כבל מולטי יכול להיות סיוט, אך מצד שני הוא מקל כל כך את החיים אם דואגים לקפל ולפרוס אותו נכון. כבל מולטי זה בעצם כבל ארוך עם שרשור של 4-8-12-24 ערוצים (בדרך כלל) ומקשר בין הבמה למיקסר סאונד.
חשמל:
אמנם אף אחד לא יפטר ואתכם אם אתם לא יודעים מה זה חוק אום אבל כשעובדים עם מערכות הגברה שצורכות כל כך הרבה חשמל, מאוד מומלץ לצבור קצת הבנה בסיסית בחשמל, זה יכול מאוד לעזור ולהקל בפתרון בעיות.
במערכות הגברה נשתמש בחיבור תלת פאזי. ונקדיש פאזה נפרדת לכל ההגברה כולל ההגברה של הבמה והציוד של הלהקה. אם אין חיבור תלת פאזי צריך גנרטור או נקודה מיוצבת. אם אין וכל מה שיש זה חיבור חשמל ישראלי שחיווטו הבריטים ובמקרה יוצא ממנו גם השלט לפאב, הפלאזמה של המקום ומכונת הסיגריות, אז לא להתפלא אם באמצע ההופעה החשמל קופץ.
חשוב מאוד להפריד תאורה והגברה! תאורה עלולה ליצור הפרעות סאונד במערכת ולגרום לנפילות חשמל.
תלת פאזי - חיבור חשמל שמקבל הספק משולש מנקודה רגילה בקיר. ההספק מחולק ל 3 יציאות חשמל, ואם חשמלאי אישר אותו אפשר להיות רגועים ובטוחים של כל יציאה היא 240 וואט מיוצב. לתלת פאזי לתלת פאזי מספר סוגים, הנפוצים בעבודה הם, 16, 32 ו- 63
"רובוט" - דימר חשמל המעביר בין תלת פאזי לחיבור ישראלי
"ישראלי" - חיבור חשמל כמו שכולנו מכירים ואוהבים וכל אחד מחזיק אחד כזה לפחות בחדרו.
ההספק חשמל הסטנדרטי בארץ הוא 240 וואט.
"וואט" - יחידת מידה של הספק חשמל. וואט זה בעצם כמות החשמל הפוטנציאלי שיוצאת ממקור הכוח.
"אום" - יחידת התנגדות לזרם חשמלי ופרלמנט בין-לאומי. האום הוא בעצם היחס שבין הזרם שעובר ברכיב מסוים לבין ההתנגדות של החומר לזרם. בעזרת יחידות אום ניתן לחשב את ההספק חשמל שמערכת דורשת.
"אמפר" - יחידת מידה לזרם חשמלי. היחידה המודדת את כמות הזרם העוברת דרך המוליך.
AC/DC -
Alternating Current/Direct Current
בניגוד לדעה הרווחת, זה לא רק שם של להקת רוק משנות ה 70, אלא שיטת העברת מתח חשמל.
חשוב להבין שAC, זהו זרם לא יציב העובר בשיטה של השראה אלקטרומגנטית. זאת דרך יעילה להעברת חשמל אך הזרם המגיע נתון לנפילות מתח כל הזמן ועלול לקרוס בקלות יחסית.
כאשר עובדים בDC, כל עוד הניצול (כמות החשמל הנדרשת) לא עולה על ההספק (כמות החשמל מסופקת)
אפשר להיות רגועים.
(לדוגמא: חיבור ישראלי הוא AC, גנרטור הוא DC)
זהירות!
החוק הכי חשוב בהתעסקות עם חשמל זה זהירות!
זה הרבה יותר קל משנדמה להתחשמל.
מה שלא יהיה אף פעם לא להתעסק עם חשמל חשוף!
לוודא 100 פעם שהחשמל מנותק לפני שמנתקים כל דבר!
לשים לב איפה מניחים ידיים!
לכל מי שעובד בשחור, רק שיהיה בעניינים, אם חס וחלילה משהו קורה אז הוא בצרה צרורה.
וזה בתנאי שהוא בכלל שרד...
מוליכים:
XL - משקה אנרגיה ממריץ על בסיס קפאין.
XLR - בדומה לנשים - אי אפשר איתו אי אפשר בלעדיו. כבל בעל ראש זכרנקבה צד אחד עם 3 פינים וצד שני, בצורה מפתיעה, בעל 3 חורים. (רמז: זכר = Out נקבה = In)
בתמונה- זכר ונקבת ה XLR
PL - כבל עם יציאת פין בודדת בשני הצדדים, כבל סטנדרטי לחיבור כלי נגינה וציוד אודיו.
RCA - חיבור עם שני פינים קטנים, לרוב מסומן אדום ולבן, משמש בדרך כלל לחיבור מחשבים ואודיו.
speak-on - כבל מסיבי עם ראש עגול משמש לחיווט הרמקולים למגבר
מיקרופונים:
מיקרופונים מתחלקים לשני סוגים עיקריים, מיקרופון דינאמי ומיקרופון קונדנסר.
ההבדלים בניהם הם בעיקר הבדלים של איכות, טווח קליטת תדרים וצורה.
מיקרופון דינמי - יש הרבה מינים וצורות אך לרוב הוא בא בצורה המוכרת (כמו גלידה)
מיקרופון דינמי מועדף בהגברת הופעות מכיוון שהוא מעניק צליל חם ומלא, אך בהקלטות אולפן עדיף תמיד להשתמש בקודנסר שהוא רגיש יותר ומסוגל לקלוט יותר תדרים מהדינמי. מיקרופונים דינאמיים הם מיקרופונים פסיביים ומחולקים להרבה סוגים שונים.
מיקרופון קונדנסר- למרות שיש סוגים רבים ועיצובים שונים של מיקרופונים, אסור להסיק רק על פי צורה שמדובר בקונדסר. הקונדסר בעל תחום תדרים רחב יותר ורגיש מאוד. הוא רגיש מאוד ומסוגל לקלוט צלילים חלשים מאוד ולהגביר אותם בלי לפגוע באיכות הצליל.(מיקרופון קונדסר הוא אקטיבי וידרוש לרוב הפעלה של פאנטום או סוללה- ראה ע"ע)
sm58 - SHURE
מיקרופון דינאמי נפוץ מאוד להגברת שירה בהופעות, המיקרופון נותן סאונד חם וקולט טווח תדרים יחסית רחב.
הוא לא מומלץ אך הוא יעיל גם להגברת כלים נוספים ומגברים אם אין ברירה.
sm57 - SHURE
מיקרופון דינאמי נפוץ ויעיל להגברת סט תופים, פרקאשן, מגברי גיטרה, גיטרות אקוסטיות, כלי נשיפה
(כלי סופרן ואלט בעיקר) ובעצם, כמעט כל דבר שצריך להגביר בהופעה.
למרות שהוא לא אידיאלי לכל דבר, הוא מספק תוצר טוב לרוב הכלים והמחיר שלו סביר.
BETA 58A - SHURE
עוד מיקרופון נפלא מבית היוצר של שור
חביב מאוד על זמרים ומאפשר להגיע לסאונד נקי ו"אמיתי".
AKG D112
משמש בדרך כלל להגברת הבייס דראם, זהו מיקרופון דינמי של אק"ג מעניק לבייס דראם סאונד פאנצ'י שטוב בדרך כלל בהופעות, אך השימוש במיקרופון להגברת תופים משתנה בהתאם לציוד הקיים (הרבה פעמים צריך להסתדר עם מה שיש ולא מה שצריך) במידה ואין שום מיקרופון טוב לבייס-דראם, sm58 יכול לתת מענה סביר.
C-2 - BEHRINGER
מיקרופון קונדסר נפוץ, בהופעות משתמשים בו בדרך כלל להגברת תופים (Over Head)
צריך לשים לב למיקרופון הזה, הוא קטן מאוד (בגודל של אצבע בערך) ועדין.
ובאופן כללי התעסקות עם מיקרופונים קונדסר צריכה להיות הרבה יותר זהירה.
הם עדינים הרבה יותר ובדרך כלל גם יקרים יותר.
U87- Neumann
מיקרופון קונדסר יקר וחביב מאוד על אולפנים. מיקרופון בעל ממברנה מצופה זהב וניקל ותחום תדרים שיכול לקלוט את השכן מפליץ. המיקרופון מסוגל להקליט ולהגביר מגוון רחב מאוד של כלי נגינה: כלי פריטה, קשת, נשיפה והקשה וקולות שירה. משתמשים בו להקלטות ולא תמצאו אותו על הבמה בהופעות רגילות.
חוק חשוב בהגברה, ברגע שנגמרה ההופעה והקהל מתחיל לצאת, הדבר הראשון זה לנתק מיקרופונים ולהכניס אותם לקופסה שלהם.
סאונד:
db- דציבל
דציבל היא יחידת למדידת ווליום, הנקראת על שמו של אלכסנדר גראהם בל.
היחסיות של דציבלים היא 10 דציבל נשימה רגילה, 30 דציבל ללחישה, 60 דציבל שיחה רגילה, 90 דציבל רחוב סואן, 110 דציבל הופעת רוק, 120 דציבל גבול הכאב וגרימת נזק בלתי הפיך.
"מונו" - יציאת צליל ממקור(רמקול) בודד.
"סטריאו" - יציאת צליל משני רמקולים המוצבים שמאלימין. שיטה זאת מאפשרת להעביר מידע אל שתי האוזניים בנפרד וליצור סאונד רחב יותר ומושקע יותר.
- EQ
מכשיר שתפקידו הוא לשלוט בטווח התדרים שיוצא מהבמה ולהגיע לאיזון תדרים. בעזרת האי קיו מתגברים על פידבקים. תחום התדרים הנשמע באוזן האדם הוא 20 הרץ עד 20,000 הרץ. תחום התדרים מחולק ל4 אזורי שמע LOW - LOW MID - HIGH MID - HIGH
Prossesor-
פרוססור הוא מכשיר שמיועד לכיוון מערכת הרמקולים ושליטה באלמנטים שבה. בעזרת הפרוססור מכוונים את מערכת ההגברה בהתאם לרמקולים, המיקסר סאונד, המוזיקה המתנגנת ולעיתים גם האקוסטיקה במבנה.
Compressor-
קומפרסור הוא כלי דיי מורכב וקשה להסביר את פעולתו במשפט או שניים. הקומפרסור נועד לגרום לכך שההבדלים בין "חלש" ל"חזק" יהיו קטנים יותר מאשר באות המקורי. הדבר מתבצע על ידי הגברה של אותות חלשים והנמכה של אותות חזקים. נהוג להשתמש בקומפרסור על גיטרות חשמליות, שירה, ולעיתים גם תופים.
DI -
Direct inject box
מכשיר שתפקידו לגשר בין כלי נגינה מוגבר ישירות למערכת הגברה, נהוג להשתמש בו על גיטרות אקוסטיות, קלידים, מחשבים סינטיסייזרים וכו'.
יש שני סוגי DI, פסיבי ואקטיבי. (ראה ע"ע)
מיקסר סאונד -
מיקסר סאונד זה בעצם התחנה אליה מתנקזים כל הערוצים שעל הבמה, מהמיקסר ניתן לשלוט בכל הכלים והערוצים בבמה. ניתן להגבירלהנמיך נגן או מוניטור, לקבוע טווחי תדרים, להוסיף אפקטים ולהשתיק לחלוטין ערוצים. ישנם שני סוגי מיקסרים, דיגיטלי ואנלוגי.
אין טעם להרחיב בנושא המיקסר, מי שבאמת מעוניין לדעת עוד יגיע לזה בעצמו.
ReverbDelay -
אפקטים שמדמים חזרה של צליל. נהוג להוסיף על קולות זמרים וכלים.
רברב זה הכפלה של הצליל הגורמת לתחושת הד, כמו במנהרה או בחדר גדול
דליי יותר מאופיין בחזרה מלאה של כל הצליל פעמיים או יותר(אקו..אקו....אקו....קו...קו..ו...הבנתם את המסר..)
במונחים של זמן rev זה חזרה של הצליל בטווח של 0.25-0.10 מאיות השניה ודיליי 0.25-1.0 מאיות השניה. (+/- אל תתפסו אותי על המאית)
Overdrive/Distortion-
לגיטרה חשמלית יש שני סאונדים בסיסים, נקי (Clean) ואובר-דרייב.
אובר דרייב או דיסטורשן, הם אפקטים המוסיפים רעש לבן לצליל והופכים אותו לצליל "מסור", מומלץ להפעיל קומפרסור (אם יש) בהופעות עם הרבה דיסטורשן, ולדאוג שהנגן על הבמה מכוון את הפדל שלו לווליום זהה בין הסאונדים.
"רטוב"-
בניגוד למה שעובר לך בראש עכשיו, רטוב זה תיאור לסאונד עשיר בתדרי אמצע (mid) החיוניים לגוף ולהתפתחות העובר. אך למרות הדעה הרווחת, כן יש דבר כזה רטוב מדי.
"יבש"-
יבש זה תיאור לסאונד נטול תדרים נמוכים ואמצע, ומלא בעיקר בתדרים גבוהים.
אפקט זה יכול לדמות צליל של רדיו או טרנזיסטור ישן, ובמקומות מסוימים יכול להתאים לסאונד גיטרה או שירה.
"שמן/רזה" -
כשאומרים סאונד "רזה" או "שמן", הכוונה בדרך כלל לתדרים הנמוכים
הרבה תדרי בס יגרמו לשיר להישמע "שמן" ומעט תדרים...נו תנחשו לבד.
-"Passive/Active"
אם קודם לא חלפו בראשך מחשבות מלוכלכות, אז גם עכשיו לא צריכות לחלוף.
פסיב- הכוונה למגבר או מיקרופון שלא דורש חשמל כניסת חשמל עצמאית בכדי לעבוד. מחברים אותו ונגמר הסיפור.
אקטיב- מדובר ברכיב בעל מגבר כוח משל עצמו, והוא דורש חשמל נפרד.
לדוגמא: סוללה 9V,, שנאי, מגבר חשמל, פאנטום וכו'...
"באלאנס" -
זמן הבאלאנס, זה הזמן שבו הסאונדמן מתחיל לעבוד על הסאונד של הלהקה, כל הנגנים עולים לבמה ומתחילים לנגן את הסט של ההופעה, בזמן הזה הסאונדמן מכוון את הסאונד בבמה (מוניטורים) ואת הסאונד שיוצא לקהל. הוא דואג לכוון את העוצמה והאיזון תדרים (EQ) של כל הכלים, להוסיף אפקטים ולדאוג לאיזון בין כל הערוצים בבמה. (בהופעה סטנדרטית של גיטרה, בס, תופים, שירה, יש בסביבות ה 8-12 ערוצים אם לא יותר)
חשוב לדעת, שבסוף הבאלאנס גם אם הכל נשמע מצויין, ברגע שהקהל מגיע תנאי השטח משתנים והסאונד משתנה. 10 הדקות הראשונות של ההופעה הן הלחוצות ביותר ועלולות לקרות תקלות!
פידבק -
תופעה אקוסטית שקורית כאשר הצליל שיוצא מהרמקול נכנס חזרה למיקרופון, וחוזר חלילה במהירות של 340 מטר לשניה (מהירות הקול).
התוצאה: צפצוף מחריש אוזניים שיכול לגרום לנזק בלתי הפיך לעור התוף ולשרוף מערכת הגברה.
זיופים -
מה לעשות כולנו בני אדם ולפעמים יש זיופים.
בגדול אם זמר מזייף, אי אפשר ממש לעלות לבמה ולהעביר לו שיעור פיתוח קול,
אבל כן אפשר לאפשר לו לשמוע את עצמו או את הקצב קצת יותר חזק.
לפעמים זה עלול לשפר פלאים את הביצוע של הנגןזמר.
גאפה-
סרט הדבקה, שחור לרוב, ידוע גם בשמו הצבאי "איזולירבנד חבלה"
משמש להדבקת הכבלים לרצפה. שים לב, גיפגוף טוב יכול למנוע אסונות ותקלות.
שאכטה-
אמנם רוב חברות הגברה מפגינות יחס ידידותי למעשן ויש גם מי שלא מוכן לעבוד בלי זה. אני אישית מעדיף להישאר בפוקוס בזמן העבודה, אך אם בכל זאת בחרת לשרוף משהו בהופעה תזכור שבסוף ההופעה מתחיל הפירוק. וכל הסכנות שעברת בשלום בזמן ההרכבה מחכים לך בסיבוב.
בירה-
אם הגעת לפאב שמפרגן, לא להתבייש לקחת! ברוב המקומות מפרגנים להגברה ונותנים להם לאכול ולשתות בחינם. זכור שהתפקיד שלך בהופעה חשוב לא פחות משל הסאונדמן, הנגן והזמר וגם לך מגיע לאכול ולשתות וזאת לא חוצפה לבקש!
אטמי אוזניים-
חשוב מאוד ומומלץ לעבוד עם אטמי אוזניים, בייחוד בזמן הבאלנס. אחרי שנוצר נזק לאוזניים הוא בלתי הפיך!!!
כסף-
שלא ידפקו אותך!
זאת לא מלצרות ואין דבר כזה חפיפה. מהפעם הראשונה שלוקחים אותך לעבודה מגיע לך כסף.
הסכום ההתחלתי המקובל נע בדרך כלל בין 200-250 שקל לאירוע (בערך 25 ש"ח לשעה)
וזה משתנה על פי כמות הציוד וגודל האירוע, ככל שמטפסים בשרשרת המזון אפשר להרוויח יותר ובכלל חיים יותר טוב.
***
מאמר זה נכתב בלשון זכר מתוך הנחה בסיסית שמי שקורא את מאמר זה, יבין בסובלנות כי הכתבה פונה לשני המינים בצורה שווה.
במידה ואתה נפגעת מהמאמר, אז אתה יכולה ללכת להצביע מרץ מבחינתי. שמלאני/ת קקה.
לכרטיס של מאור ביטון בתעשיה




