למה סטיבן קינג מבזבז חודשים ושנים על משפט הפתיחה?

צילום: ויקיפדיה

לפני כמה חודשים יצא הרימייק של סרט הקאלט ״קארי״ (1976) שעל כתיבתו המקורית אחראי סטיבן קינג, הסופר המצליח ביותר בתחום האדפטציה לקולנוע ולטלוויזיה. הרימייק לקארי קיבל הרבה תשומת לב ויחסי ציבור, על אף שנתפס כאכזבה בהתחשב במקורי. במאש אפ בין הטריילרים של קארי 2013 וקארי 1972 אפשר לראות את קווי הדמיון וההבדלים בין הגרסאות.

אבל דווקא באותו הזמן, קרה משהו משמעותי לא פחות ואולי אף יותר - קינג הוציא לעולם את הספר ״מפחיד להירדם״ / "Doctor Sleep", סיפור ההמשך לספרו הידוע ״הניצוץ״ (1977).

בספר ״מפחיד להירדם״ הילד דני טורנס חוזר כבוגר (40) שעבר טראומה נפשית קשה, ועדיין נאבק עם המתנה המפחידה שניתנה לו - לתקשר עם המתים. טוראנס מתגורר בניו יורק ועובד בהוספיס, שם הוא מסייע לחולים סופניים לסיים את סבלם בעזרתם של כוחות מסתוריים.

תזכורת - הספר המקורי נכתב ב-1977 בתחילת דרכו הספרותית של קינג. העלילה מתמקדת בדמותו של ג'ק טוראנס, אלכוהוליסט בגמילה וסופר, שמקבל על עצמו לתחזק מלון מבודד הממוקם בהרי קולורדו. זמן קצר לאחר שהוא עובר להתגורר במלון ביחד עם אשתו ובנו וסופה אכזרית מנתקת אותם מהעולם החיצון, מתמלא הבית המבודד בכוחות המשפיעים על שפיותו של טוראנס ומציבים את משפחתו בסכנה מידית. ההצלחה הגדולה של הספר הולידה עיבוד קולנועי בלתי נשכח בבימויו של סטנלי קובריק ובכיכובו של ג'ק ניקולסון, וכאן אפשר לראות פרומו מיוחד שצולם בלוקיישן של הניצוץ ויצא החודש לרגל שידור סרטיו של קובריק בערוץ 4 הבריטי. קינג, אגב, לא טרח להסתיר מעולם את אי שביעות רצונו מהסרט והעביר ביקורת קשה על קובריק.

בראיון למגזין האטלנטיק קינג אומר ביחס למפחיד להירדם: "זה ספר טוב, ספר מפחיד, אבל אני תוהה אם יש אנשים שלא יאהבו את זה כמו את המקורי...אני יכול לשמוע את כולם אומרים 'זה לא היה כל כך מפחיד, הראשון ממש הפחיד אותי'...טוב, זה בגלל שקראת את הראשון היית בן 13 מתחבא מתחת לשמיכה עם פנס!"

מהי שורת פתיחה טובה לספר?
סטיבן קינג: יש כל מיני תאוריות לגבי מה מהווה שורת פתיחה טובה. אבל יש דבר אחד שאני בטוח לגביו, שורת פתיחה צריכה להזמין את הקורא להתחיל לקרוא את הסיפור. הסאב טקסט שלה צריך להגיד: תקשיב, היכנס לכאן. אתה רוצה לדעת על זה. מצד שני, שורת פתיחה גרועה יכולה לגרום לי באופן אישי לא לקנות ספר.

איך אפשר לייצר את העניין הזה אצל הקורא?
כולנו שמענו את עצת המורים לכתיבה בעניין: פתח את הספר באמצע מצב דרמטי או משכנע, כך שהקורא ירצה להמשיך לקרוא. זה מה שנקרא "Hook" וזה מה שמחזיק את הקורא. חייבים להכניס אותו מהר לעניינים, שידע  מי הדמויות ומי נגד מי. הפתיחה מעידה על סגנון הכתיבה וסגנון הסיפור. לספר צריך שיהיה קול, כמו זמר, (והוא לא צריך להיות בהכרח טוב), כמו לדוגמא בוב דילן - אין מצב שלא תזהה אותו כשהוא שר. כך גם סופר וסגנון הכתיבה שלו. תזכור שהקורא מתחבר עם יצירה באמצעות הקול שלה.

כל כותב גם צריך לזכור שהקורא שלו מעוניין לברוח ועליו כסופר לספק מקום טוב לברוח אליו, או במקרה אחר, לספק הסתכלות אחרת על העולם. שורת הפתיחה לא רק חשובה לקורא, היא חשובה לסופר באותה מידה. גם עבורו זו בריחה או נקודת מבט אחרת על העולם. אני חושב שעבורי המשפט הראשון הוא מבחן להכל. אם אני מצליח לכתוב אותו בצורה מעניינת, זה סימן שיש לי משהו בידיים.

איך אתה מתחיל את תהליך הכתיבה?
כשאני מתחיל לכתוב ספר, אני כותב אותו בראש לפני שאני הולך לישון. אני שוכב שם בחושך וחושב, לפעמים על פני תקופה של שבועות וחודשים, ואפילו שנים, אני ממשיך לנסח מחדש עד שאני שמח עם מה שיש לי. זה המבחן הראשון שלי להכל. אם אני יכול להעביר את מה שאני רוצה בפסקה הראשונה, אני יודע שאני יכול לכתוב את הספר. אני זוכר כמעט את כל שורות הפתיחה שלי. שורה ראשונה ממש טובה יכולה לעשות כל כך הרבה כדי לקבוע, זה הדבר הראשון שמפגיש אותך עם הסיפור שאתה רוצה לספר, הדבר הראשון שמגייס אותך לתהליך כתיבה לטווח הארוך.

לכתבה המקורית במגזין האטלנטיק שסייעה בכתיבה