לוקופדיה- ניהול לוקיישן מא' ועד ת'.
כל מה שרציתם (ולא רציתם) לדעת על עבודת מנהל הלוקיישן
צילום: הצלם
אז ביקשו ממך לחפש לוקיישנים.
איזה כיף !
לנסוע
כל היום
בחום
בשמש
בעשן האוטובוסים
בקור, בגשם, בין הטיפות ובממטרים פזורים.
אין ספק שמדובר באחת העבודות הכי טובות בעולם.
בכל יום פוגשים אנשים חדשים (או את כלבי התקיפה שלהם), כל יום הוא אתגר בפני עצמו (לקום ב 5 בבוקר, לא לכבות את השעון המעורר, לא לחזור לישון ולעמוד בפקקים עם כל העולם, אישתו ואחותו) וכל יום במקום אחר (אבל שלא יהיה יותר מחצי שעה מתל אביב בבקשה).
וברצינות –
העבודה של לוקיישן מנג'ר, היא אחת העבודות המורכבות, המעניינות והמאתגרות ביותר שיש לתעשיית הקולנוע להציע.
לוקיישן מנג'ר טוב הוא מפיק טוב, תסריטאי טוב, ארט דיירקטור טוב, עוזר במאי טוב, סטורי טלר טוב וקצת במאי טוב.
בשביל להיות לוקיישן מנג'ר טוב צריך להיות בן אדם.
בראש ובראשונה.
צריך להיות בוגר ורגיש ועם חוכמת רחוב.
לוקיישן מנג'ר טוב מסתדר עם כולם לא משנה אם מדובר במפעיל מפוח עלים או עם בעל גלריה.
אני אתמקד בעבודת הלוקיישן מנג'ר בפרסומות, עיקרי הדברים והמושגים נכונים לכל העולמות.
הכל נכתב בהומור ומתוך אהבה, למקצוע, לתחום ולאנשים.
כתב וליקט עידן ברד"ך ilocation
www.ilocation.tv
איתור וניהול אתרי צילום לפרטים ויצירת קשר idanb@ilocation.tv
השתלמויות לעוזרי הפקה לפרטים ויצירת קשר ilocationschool@gmail.com
הכל מתחיל בבריף.
או ליתר דיוק בראש של מישהו, שחשב על משהו כזה כאילו כזה. אז זה.
בפרסומות יש צוות קריאטיב שבא עם קונספט, עם קריאטיב ותסריט שמתרחש בניו יורק.
לחברת ההפקה יש כבוד לקונספט, יש כיבוד לקריאייטיב ואין תקציב לטוס.
וכאן נכנס לוקיישן מנג'ר לתמונה שייתן פתרונות – איפה מוצאים את ניו יורק, במרחק של חצי שעה מת"א מבלי להיכנס בשערי בן גוריון איירפורט.
הלוקיישן מנג'ר צריך בזמן קצר, במקצועיות, באנושיות וברגישות למצוא, לאשר, לתווך ולנהל תהליך ששיאו ביום הצילום.
א
אוהל - ממש כמו בשיר, א זה אמצעי מחסה. אוהל לאיפור, אוהל לבמאי, אוהל לניצבים ויש גם אוהל גדול לאוכל.
איי לוקיישן / ilocation – השותפות הראשונה של מנהלי לוקיישנים. בעלי מאגר הלוקיישנים (ע"ע) הגדול ביותר.
אין לי כסף / אין לי תקציב (ע"ע) לזה / זה לא מופיע לי בתקציב (ע"ע) - משפט המפתח. אבל בלי כסף (ע"ע) וזמן (ע"ע) אי אפשר להפיק. אז חוסכים (ע"ע) בשביל שיהיה כסף (ע"ע).
אישור – נייר מטעם העירייה (ע"ע) והמשטרה (ע"ע) עליו מפורטים תאריכים, שעות ולוקיישנים.
את הבקשה לאישור יש להגיש שבועיים לפני יום הצילום על מנת לקבל אישור.
לכל עירייה יש נוהל שונה להגשת בקשה.
איפורית – משאית שעברה הסבה לחדר איפור על גלגלים. תחליף יקר להחליף בגדים בוואן (ע"ע).
אלבום – שטח אחסון לתמונות, טרום העידן הדיגיטלי – את התמונות מהחיפוש (ע"ע) היו מדביקים זו לצד זו.
אנשים – עבודת מנהל הלוקיישן (ע"ע) נעשית תמיד מול אנשים. החוכמה היא לדעת לפנות ולדבר לכולם מבלי להתנשא או לתפוס תחת.
אנשים טובים באמצע הדרך – יחלצו אותך כשלקחת רכב עם עבירות גבוהה (ע"ע) ונתקעת.
ארבעים וחמש – מספר הדקות שמנהל הלוקיישן ועוזרי ההפקה מגיעים לפני כולם, בלי קשר ל EARLY CALL. בזמן הזה מארגנים את המחנה (ע"ע).
ארטדיירקטור – המעצב האומנותי של הסרט. מלווה את ההפקה משלב הבריף (ע"ע). לכל ארטדיירקטור העדפות סגנוניות משלו וכדאי למצוא בימי החיפוש (ע"ע) לוקיישנים שיתאמו את העדפותיו.
ב
בבקשה – מילת מפתח. בלעדיה אי אפשר. אם אתה יכול בבקשה לא לעבור פה ? אם את יכולה בבקשה לא לחנות פה ? תעשה לי קפה בבקשה. וכיו"ב. לא כולם אומרים תודה (ע"ע).
במאי – האיש, החזון והרצון. מנהל לוקיישן עובד בשביל חברת הפקה (ע"ע). במקרים בהם יש ניגוד בין התקציב (ע"ע) והבמאי, חברת ההפקה קובעת.
בעל הלוקיישן – האדם שהלוקיישן בבעלותו. כדאי, מומלץ, רצוי ובקיצור חובה לבדוק שהאדם שטוען שהוא הבעלים הוא באמת הבעלים, את הסיכום איתו יש לעגן בחוזה (ע"ע).
בעל עסק – מתחלקים ל 2:
1. המעצבן/העצבני/זה שגיסו מצד אימו הוא עו"ד והוא כבר יראה לך – כזה שיש לו מה להגיד. שחושב שהרחוב של אבא שלו (ע"ע מנהל לוקיישן). אז זהו, שלא. צריך להסתדר עם כולם ולפתור את כל הבעיות עם כולם ושל כולם.
2. המתעניין/הסקרן/אוהב הצילומים – אומר בוקר טוב, מציע שתייה, חשמל, מקום להחליף בגדים, ממשיך בסדר היום שלו.
בקשה לצילומים בעיר – מכתב מטעם חברת ההפקה (ע"ע) המפרט מה רוצים לצלם, איפה מתי כמה ולמה
בקשיש – בכל מקום יש מישהו שעושה רעש בשביל לקבל כסף. מתחת לשולחן. בלי חשבונית. שחור.
ההחלטה אם לשלם או לא היא של חברת ההפקה.
אם נוצר מצב בו צריך לשלם למישהו בקשיש כדאי לדחות את התשלום לסוף היום, על מנת למנוע מצב "חצ'קונים" בו גומרים עם אחד ובאים עוד עשרה, כי ראו שאפשר.
בריף – תדריך מילולי ו/או כתוב למציאת הלוקיישן בשלב החיפוש (ע"ע). הבמאי יתדרך בענייני LOOK & FEEL, הארטדיירקטור בענייני אסתטיקה וסגנון והמפיק בענייני תקציב.
ג
גם – מילת מפתח ב "לך תביא" (ע"ע). ניתן לקצר ולהשתמש ב ו"ו החיבור. תביא אוהל, גם סטנד הלבשה (ע"ע) , מראה (ע"ע) וגם תפוז (ע"ע).
ד
דודי התותח – האיש והאגדה. על מנת לקיים יום צילום מוצלח צריך מקום להחנות בין 2 ל 6 משאיות. צריך רצף של כחול לבן באורך שנע בין 15 ל 60 מטר. בתל אביב. ב 6 בבוקר.
יום קודם מגיע דודי ושומר על החניות (ע"ע) בשביל ההפקה. הוא דואג לדבר עם השכנים (ע"ע) ועם בעלי העסקים (ע"ע).
דונט בי ג'נטל איטס א רנטל / don’t be gentle it’s a rental – מיסקונספציה הנוגעת לציוד מושכר, לא משנה אם מדובר בפנס או בכלי רכב בעל עבירות גבוהה (ע"ע).
ה
הסבר דרך / סיפור דרך – מפה עם הסבר כתוב שמנהל הלוקיישן (ע"ע) מכין לפני הצילומים ומעביר לחברת ההפקה. ביום הצילום, בלוקיישנים שקשה למצוא כדאי גם לתלות שלטים עם חיצים.
הפקס לא עבר – תירוץ שעבר מן העולם. יש חדש. ע"ע מייל.
התנדבות – כדאי לעשות פרוייקט אחד בחודש בשביל מטרה נעלה.
ו
ו"ו החיבור – משמשת כתחליף למילה גם (ע"ע).
וידאו אסיסט – נציג מטעם מחלקת הפקה או עוזר צלם שמקליט את המצולם, על מנת לאפשר צפייה חוזרת בו במהלך יום הצילום שלא מחומר הגלם המקורי.
ז
זמן – הוא ביטוי פילוסופי-לשוני-מדעי, המתאר מידת המשך או הפער בין שני מצבים או אירועים. זמן מוגדר על ידי שינוי ותלוי בו. משמעות הזמן הינה היכולת התיאורטית של מיקום גורמים שונים במציאות ותכונותיהם להיות אחרים ממה שהנם, באופן שאינו פרדוקסאלי, ובקיצור - כמו כסף (ע"ע) אין.
ח
חברת הפקה – הגוף המשלם על הפרוייקט. הוא הגוף האחראי לביטוח, לתשלום, לניקיון, לאבטחה.
הגוף המשלם תלוי בלקוח שיעביר לו את הכסף (ע"ע), על מנת שישלם לאנשי הצוות.
מנהל לוקיישן (ע"ע) עובד בשביל חברת הפקה.
חוזה – הסכם בין בעל הלוקיישן (ע"ע) לבין חברת ההפקה (ע"ע). כדאי שיהיה חוזה בין כל בעל לוקיישן. בין אם מדובר בלוקיישן המרכזי או סתם בעלים של איזה גג שרק רוצים לשים עליו פנס.
חוסכים / חיסכון – שאיפתו של כל מפיק, מפיק בפועל ומנהל הפקה. עד שבא ראש מחלקה עם דרישה שעולה כסף (ע"ע).
חיפוש לוקיישן – לאחר קבלת הבריף (ע"ע) מחברת ההפקה (ע"ע), מהארטדיירקטור (ע"ע) ומהבמאי (ע"ע) יוצא הלוקיישן מנג'ר (ע"ע) לחפש.
חיפוש טוב מתבצע לאחר תחקיר קצר במקורות שונים בהתאם ללוקיישן המבוקש. חיפוש מתבצע עם מצלמה (ע"ע).
בערים כדאי לחפש על אופנוע, מחוץ לעיר ברכב. במקומות שיש בהם צורך ברכב עם עבירות גבוהה (ע"ע) כדאי לא לחסוך (ע"ע).
בשלב החיפוש כדאי להתחשב גם בנוחות הלוגיסטית (ע"ע) שתשפיע על התקציב (ע"ע) ועל יום הצילום (ע"ע).
חירם – חברת השכרת ציוד המחנה (ע"ע) והלוגיסטיקה הותיקה והפעילה.
חנייה – מצרך מבוקש בימי צילום. תושבים ושכנים (ע"ע) לא מוותרים ועם דודי התותח (ע"ע) הם רבים.
חסימה – בזמן צילומים חוסמים את העוברים והשבים על ידי עוזרי הפקה.
ט
טל שפיר – נציגת עיריית (ע"ע) תל אביב - יפו (ע"ע) שמטפלת בכל בקשות הצילום בעיר (ע"ע). לטל יש להגיש את הבקשה לצילומים. טל מטפלת בתל אביב - יפו (ע"ע) בלבד.
י
יום צילום – השיא של תהליך הפרה פרודקשן. היום בו כולם מגיעים מוקדם או מוקדם מאוד ומצלמים את התסריט (ע"ע) ע"פ השוטינג (ע"ע).
בסוף היום נהוג להגיד תודה (ע"ע).
יש לך אישור – שאלת השאלות. נשאלת ע"י שכנים (ע"ע), בעלי עסקים (ע"ע), פקחים (ע"ע) ושוטרים (ע"ע).
אם אין לך אישור אל תתחיל את הצילומים.
יפו – רקע קרוב לצילומי ירושלים, הודו, קובה וסמטאות עכו באיזור חיוג 03.
בנקודות שונות כדאי לשכור שירותי שוטר בשכר כי בעלי העסקים (ע"ע) נוהגים לדרוש בקשיש (ע"ע) מחברת ההפקה (ע"ע). בנקודות אחרות שווה לשכור מישהו מקומי כי שם, גם המשטרה לא תעזור.
כ
כדור טניס – אמצעי להגנה על הרצפה. לוקחים כדור טניס, חורצים אותו ומכניסים לתוכו רגל של חצובה.
כלב – חברו הטוב של האדם, בייחוד אם יש לו בית ענק ומפואר שאי אפשר לצלם בו.
אימתו של מנהל הלוקיישן. סתם... לא אימה, תלוי אם אתה טוב בלרוץ.
כסף – הוא אמצעי-חליפין במסחר, שתכליתו לפשט את פעולות הקניה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים (בניגוד לסחר חליפין, למשל). הוא משמש בו זמנית הן כשווה-ערך לסחורה, שירות או עבודה (ואז הוא מכונה "תשלום" או "שכר"), והן כיחידת מידה לערכם (ואז הוא מכונה "מחיר" או "תעריף") ובקיצור, כמו זמן (ע"ע) אין.
ל
לא – אחת התשובות המבאסות. לעיתים באה בעקבות השאלה "אפשר לצלם כאן ?". מגיעה גם בעקבות השאלה "גם לא בכסף ?" וגם אחרי השאלה
"סופי ?". כשאומרים לא מתכוונים ללא.
להחליף בגדים בוואן – האופציה הזולה לאיפורית (ע"ע).
לחסוך – פעולה חשובה, אבל לא תמיד אפשרית. ע"ע רכב בעל עבירות גבוהה.
לך תביא – תמצית הימים והצעדים הראשונים בתעשייה. מושגי יסוד בלך תביא הם – אוהל, גריפ סטנד, שק חול, משקולת.
מ
מאגר לוקיישנים – חברות הפקה (ע"ע) ומנהלי לוקיישן (ע"ע) שומרים עשרות, מאות או אלפי תמונות של לוקיישנים. מנהל לוקיישן מהזן החושב (ע"ע) שומר את כל התמונות של כל הלוקיישנים שהוא מצא וייעזר בהן בעתיד.
מאגר לוקיישנים חוסך לחברות הפקה ולמנהלי לוקיישנים זמן (ע"ע) וכסף (ע"ע).
מזג אויר – לבדוק יומיים לפני הצילום. גם אם מדובר בחודש יוני.
מזומן – אופן התשלום לבעל לוקיישן (ע"ע). הוא לא מכיר את חברת ההפקה, הוא לא עובד בתנאי שוטף + לך חפש.
מחנה – כל הלוגיסטיקה שמאחורי הקלעים שמאפשרת יום צילום – עמדות איפור, הלבשה, פחים, כסאות, הצללה, אמצעי חימום וקירור (תלוי בעונה ובקריזה של המצולם).
מחשבה תחילה - הבסיס לחיפוש (ע"ע) טוב, ליום צילום מוצלח (ע"ע) ולחיים בכלל.
מי אחראי כאן – שאלה שנשאלת על ידי פקח (ע"ע) או שוטר (ע"ע). התשובה היא שהמפיק (ע"ע), אבל הוא עסוק באלף ואחד דברים אחרים. אז המנהל לוקיישן (ע"ע).
מייל – הדרך הקלה הנוחה והפשוטה להגיש בקשה (ע"ע) לאישור (ע"ע) צילומים בעיר. אבל עדיף להעביר בפקס (ע"ע).
המייל מייעל את העברת הבקשה בתוך העירייה (ע"ע) בין המחלקות השונות. היום התירוץ שהפקס לא עבר (ע"ע) לא תקף. יש תירוץ חדש – המייל עבר לספאם.
מכשיר קשר / ווקי טוקי - מכשיר שחוסך כסף, צעקות ועצבים. הוראות לשימוש נכון או בקיצור צבאי – נדב"ר – יש להישאר קשובים, ללחוץ ואז לדבר. בקצרה. רק תענו ראאאבק.
מנהל לוקיישן – מתחלקים לארבע אסכולות –
1) זה שחושב.
2) זה שלא.
3) זה חושב שהרחוב (או כל שטח ציבורי) של אבא שלו. אז זהו. שלא.
4) זה שלא.
מצלמה – כלי העבודה הטוב ביותר של מנהל הלוקיישן. איתה מצלמים לוקיישנים.
כדאי לקנות מצלמה עם עדשה רחבה, אמינה וזולה.
כדאי לקנות מצלמה שפועלת על שתי בטריות רגילות ולהסתובב עם זוג בטריות ספייר.
מפיק / מפיק בפועל / מנהל הפקה – האנשים האחראים על ביצוע יום הצילום. אחראים על התשלום, על הביטוח, על הזמנת הציוד המתאים אותו ביקשו ראשי המחלקות (ע"ע), על צילום הפרוייקט ומסירתו למזמין.
מראה / מראת איפור – כלי עזר למאפר/ת ולספר/ית.
מרפסת – תוספת מלאכותית לרכב שגורר רכב אחר לצורך צילומים. מטרת המרפסת להנמיך את המצלמה. אפשר למקם מרפסת מלפנים ומאחור.
משאית – כלי רכב גדול ובו נמצא הכל. לרוב יש רכב לכל מחלקה (תאורה, גריפ ומצלמה).
משטרה – הגוף מולו יש לתאם סגירת רחוב, מדרכה, צילום בגרירה (ע"ע) ולהזמין שוטרים בשכר.
התיאום נעשה לרוב מול רכז עבודת בכביש של המחוז או המרחב הרלוונטי. יש לגשת לדואר ולשלם לח-ן המשטרה (68155) את הסכום של העבודה בשכר.
נ
נוחות לוגיסטית – חלומו של מנהל הלוקיישן ושאיפתו של המפיק. אבל זה לא מעניין את הבמאי (ע"ע) והארטדיירקטור (ע"ע). משהו שכדאי לקחת בחשבון בחיפוש (ע"ע).
אפשר לפתור הכל, אבל בשביל זה צריך כסף (ע"ע).
נסיעות / צילומים בגרירה / צילומי נסיעות – צילומי רכב נוסע מרכב גורר. לרוב מתבצע כשבתוך הרכב הנגרר יושבים אנשים ובארגז הרכב הגורר או במרפסת (ע"ע) יושב צוות.
הסעת אנשים ברכב נגרר היא עבירה על החוק ויש לאשר צילומים כאלה עם העירייה (ע"ע) ועם המשטרה (ע"ע) מראש.
נראה לך – התשובה שתקבל אם תבקש להזיז את שבוע הספר בשביל צילומים. באמת. נראה לך ?
ס
סטנד הלבשה – פשוט אין מה לכתוב בסמ"ך חוץ מהתחלה של קללות…
סתם, יש עוד משהו חשוב – סיור לוקיישן – לאחר חיפוש לוקיישן (ע"ע) מתאמים את כל ראשי המחלקות (ע"ע) לסיור בין כל הלוקיישנים האופציונאליים. כל לוקיישן נבחן ע"פ אותם קריטריונים (התאמה לתסריט [ע"ע], לבריף [ע"ע], נוחות לוגיסטית [ע"ע] וכיו"ב).
ע
עוזר הפקה – חברו הטוב של מנהל הלוקיישן (ע"ע), אבל גם של שאר המחלקות. לרוב מדובר בבחור צעיר, אולי גם סטודנט לקולנוע שמחפש דרך להשתלב בתעשייה. רוב עוזרי ההפקה מחזיקים כשנתיים עד שהם עוברים להיות עוזרים במחלקות אחרות, מתקדמים במסלול ההפקה או פורשים.
עלון לתושבים – דף שכדאי להפיץ בין תושבי הרחוב ובעלי העסקים. לפני הצילומים.
עירייה – הגוף המוניציפאלי שמאשר צילומים בעיר. בעיריות השונות מטפלות מחלקות שונות באישור צילומים.
היות וקבלת האישור מותנית בתיאום מול מחלקות שונות, זה לוקח זמן, למרות המצאת המייל (ע"ע).
פ
פח – אמצעי לשמירת הניקיון.
פינת לקוח – המקום בו יושב הוידאו אסיסט (ע"ע). פינת הלקוח תמוקם באוהל (ע"ע) או במקום אחר בו קיים צל (ע"ע).
פקח – נציג העירייה (ע"ע) שנשלח ע"י השכנים (ע"ע) במטרה לבדוק את מוכנות מנהל הלוקיישן למקרים ותגובות.
אם יש אישור (ע"ע) של העירייה (ע"ע) הוא ימשיך לדרכו, אחרי שישתה קפה (ע"ע).
אחריו יגיעו עוד. בשביל הקפה (ע"ע).
פקס – הדרך הרשמית והמועדפת להגיש בקשה (ע"ע) לעירייה (ע"ע) לאישור (ע"ע) צילומים. אפשר גם במייל (ע"ע), זה יותר יעיל.
צ
צל – כמו חנייה (ע"ע) מצרך מבוקש. בכל מקום, בייחוד בקיץ.
ציוד מחנה – שולחנות, כיסאות, מראות (ע"ע), סטנד הלבשה (ע"ע), כבל חשמל, אוהלים (ע"ע), מיחם, קרש גיהוץ, רשת צל וכיו"ב.
ציודים – אין דבר כזה.
ק
קפה – המשקה הרשמי ליישוב מחלוקות, סכסוכים. המשקה מוצע גם לאורחים בלתי קרואים כמו פקחים (ע"ע), שוטרים (ע"ע) וחברים שעוברים באיזור.
אני שותה 2 נס, 2 סוכר, תודה (ע"ע).
קרטון גלי – אמצעי להגנה על רצפה. פורסים קרטון על הרצפה, מדביקים אותו ועליו מניחים ציוד.
ר
ראפ / - WRAP - סוף היום. כולם הולכים הביתה. חוץ ממנהל הלוקיישן ועוזרי ההפקה.
ראש מחלקה / ראשי מחלקות – האנשים העומדים בראש מחלקות התאורה, הגריפ, הארט, הצילום, ההפקה והבימוי. הם עורכים סיור לוקיישן (ע"ע) עם מנהל הלוקיישן (ע"ע) לפני יום הצילום (ע"ע) ובוחנים לוקיישנים ע"פ התאמתם.
רכב עם עבירות גבוהה – רכב שכור. אבל כדאי לשכנע את המפיק ולהסביר לו שכדאי לשלם יותר כסף (ע"ע) על רכב 4X4 במידת הצורך ולחסוך (ע"ע) את התיקון של היונדאי גטס.
רשימת ציוד / רשימה / רשימות / רשימת ציוד מחנה – פירוט כל הפריטים שמנהל הלוקיישן (ע"ע), ההפקה, הספר, המאפר/ת, נער/ת המים, המלביש/ה יצטרכו בהיבט הלוגיסטי. מנהל הלוקיישן מכין את הרשימה.
ש
שוט קטן בחדר מדרגות – אקסיומה קולנועית שניתן לדון בה מהיבטים שונים. בשביל להצליח ולתאם כזה דבר יש להיערך מראש לפגישות עם הועד, עם המתנגדים, להכין בקשיש (ע"ע) למידת הצורך ולהתפלל לטוב.
שוטר – נציג המשטרה (ע"ע) שנשלח ע"י השכנים (ע"ע) במטרה לבדוק את מוכנות מנהל הלוקיישן למקרים ותגובות.
אם יש אישור (ע"ע) של העירייה (ע"ע) ושל המשטרה (ע"ע) הוא ימשיך לדרכו, אחרי שישתה קפה (ע"ע).
שוטר בשכר – נציג המשטרה (ע"ע) שעובד עבור חברת ההפקה ביום הצילום. שוטר בשכר הוא חובה בסגירת כביש, עדיף שיהיה שוטר בשכר בליווי נסיעות בגרירה (ע"ע) ועדיף שיהיה שוטר בשכר ביפו (ע"ע).
שוטינג / SHOOTING שוטניג סקריפט / SHOOTING SCRIPT – תכנון מילולי של הזויות והשוטים בהם יצולם התסריט (ע"ע).
השוטינג עוזר למנהל הלוקיישן בחיפוש.
שכן – מתחלקים לשניים-
1. המעצבן/העצבני/העו"ד – כזה שיש לו מה להגיד. שחושב שהרחוב של אבא שלו (ע"ע מנהל לוקיישן). אז זהו, שלא. צריך להסתדר עם כולם ולפתור את כל הבעיות עם כולם ושל כולם.
2. המתעניין/הסקרן/אוהב הצילומים – אומר בוקר טוב, מציע שתייה, חשמל, מקום להחליף בגדים, הולך לדרכו, לא מציק ולא חופר.
שקט תעשייתי – מה שלוקיישן מנג'ר טוב מייצר.
ת
תל אביב יפו – עיר הסרטים הלא רשמית של ישראל. מעל 400 ימי צילום נערכים בעיר, לא כולל צוותי חדשות וכו'.
העירייה מטפלת ב 50 בקשות בחודש.
תסריט – תיאור מילולי של הסרט.
תקציב - הוא כלי ניהולי שמטרתו תכנון הוצאות והכנסות הארגון בתקופה מסוימת לפני תחילת הפעילות. המטרה של המפיק, של חברת ההפקה ושל כל מנהל מחלקה היא לעמוד במסגרת שהוגדרה לו.
התקציב מתעדכן מדיווחי מנהלי המחלקות.
תרשים הסדרי תנועה – על מנת לסגור כביש או מדרכה, צריך להגיש תרשים לרשות המקומית ולמשטרה. על מנת להיות מוסמך להגיש תרשים יש לעבור קורס במע"צ.
תודה – מילת הקסם. נאמרת כתשובה ל בבקשה (ע"ע). נאמרת גם בסוף היום. גם אם לא היה הכי טוב.