גיוס מימון מהציבור להפקת סרט - חלק 2
צילום: מתוך אתר selfstarter
** את המאמר הפותח בסדרה אפשר לקרוא בלינק הזה
kickstarter.com - בנוסף לכל מה שנאמר לעיל על הפלטפורמה, אזי על מנת לפתוח שם פרויקט מימון, עליכם להיות אזרחים או תושבים של ארה"ב ולהחזיק בה חשבון בנק פעיל. הדבר נחוץ בגלל שקיקסטארטר עובדת עם מסלקת התשלומים של אמזון (Amazon Payments), שאלו תנאיה. זהו מכשול, אבל ניתן להתגבר עליו באמצעות חבירה לשותף אמריקאי. ניתן להסדיר את המסים שייאלץ לשלם כמגייס על ידי קיזוז סכום המיסוי אליו מתוך התרומות, ואפשר גם להיעזר בעמותה שפועלת בתחום שבו נעשה הסרט שלכם. על הדרך, כדאי גם לעשות באותה עמותה שימוש גם כ-fiscal sponsor (אם אינכם יודעים מהו fiscal sponsor, קראו עוד על המושג כאן, הוא קריטי לגיוס מימון מהציבור וגם מקרנות בארה"ב בכלל, אך קצרה היריעה מלהיכנס להסבר לגביו כאן).
החל מ-2012, ניתן לגייס מימון גם מאנגליה, אך נראה שלרוב הישראלים קל יותר לאתר שותף מקומי בארה"ב. קיקסטארטר גובים עמלה של 5% על התרומה שתגבו, בהנחה כאמור שהצלחתם לגייס את מלוא הסכום שאותו ביקשתם תוך פרק זמן הקמפיין. עמלת סליקה, המשתנה על פי המדינה (ארה"ב או אנגליה) נעה בין 3% ל-5%. פרטים נוספים ועדכון על תנאים שהשתנו ניתן למצוא בעמוד השאלות הנפוצות.
קצת פיקנטריה: מייסד אתר ArtistShare שהוזכר בתחילת המאמר, רשם פטנט על גיוס המימון מהציבור וקיקסטארטר בלחץ, שמא תיאלץ לשלם תמלוגים לרושם הפטנט על פעילותה השוטפת.
Indiegogo - שמה נאמר בדרך כלל בנשימה אחת עם קיקסטארטר. מייסדה, סלאבה רובין, גם התארח בפסטיבל ירושלים על מנת לקדם אותה כאן. היא נחשבת למקבילה המדורגת, כלומר מספר 2. השאלה שאתם עשויים לשאול היא "מה אכפת לי כמה חזקה הפלטפורמה מבחינת פופולריות באינטרנט, הרי כל פרויקט נבחן לחוד ביכולתו לגייס כספים". - זוהי אכן שאלה שאין עליה תשובה חד משמעית ואתייחס גם אליה כאשר נגיע לדיון לגבי הדרך שבה מומלץ לפעול.
אינדיגוגו מאפשרת לכם לקחת הביתה כל סכום שתגייסו, בלי קשר לכמה הצהרתם שאתם צריכים. העמלה הינה 4%, במקרה שהצלחתם לגייס את מלוא הסכום שאותו ביקשתם. אם לא הצלחתם לגייס את מלוא הסכום, אינדיגוגו תקנוס אתכם ותיקח 9% עמלה. ההיגיון נראה מעט משונה ובתור תורם לא הייתי שמח לגלות שאינדיגוגו מתעשרת מכספי רק בגלל שהיוצר לא הצליח לגייס את מלוא הסכום וכך אני יוצא מאוכזב פעמיים: לא רק שהיוצר לא השיג את הסכום שאותו הוא ציין כהכרחי למימוש הפרויקט, אלא עכשיו יש לו עוד פחות, כי אינדיגוגו לוקחת יותר כסף כעונש על כך שאין לו מספיק תורמים. חשוב לציין שיש לאינדיגוגו מסלול הדומה ל-All or Nothing של קיקסטארטר. הוא נקרא Fixed Funding ואתם אלו שבוחרים אם להשתייך אליו או לא.
אם מצאתם Fiscal Sponsor שהוא גם עמותה מוכרת בארה"ב (הנהנית מפטור ממיסוי על פי סעיף 501(c)(3)), תקבלו הנחה של 25% על כל העלויות הנקובות, על פי התכנית שבה בחרתם. עלויות נוספות: 3% לגופי סליקה (חברות אשראי וכד') ותוספת של 25 דולר דמי העברה בנקאית עבור פרויקטים מחוץ לארה"ב.
שימו לב כי התנאים משתנים כל העת וכדאי להתעדכן בעמוד המחירים. אנא הסתכלו בוידאו הבא כדי לראות סיכום סטטיסטי מרשים של עלויות קמפיין בקיקסטארטר. הוא מבהיר כמה באמת נשאר לכם אחרי תשלומים ועמלות (תודה לקובי שלי על הקישור).
Mobcaster - פלטפורמה לגיוס מימון לתכניות טלוויזיה בכל הז'אנרים. בדומה לקיקסטארטר, תכנית מקבלת מימון רק אם התרומות הגיעו לגובה הסכום שנדרש על ידי היוצר (משיק הקמפיין).
מובקאסטר מנסה להיראות מקצועית וברנז'אית ככל הניתן על ידי מינוחים מתחום תעשיית הטלוויזיה: תורם נקרא Exec ומבקש תרומה נקרא Showrunner. הווידאו שתיצרו כדי לקבל מימון נקרא Pitch.
ומה הופך את זה לטלוויזיה דווקא? - האורך. על הפרויקטים לנוע בין 22 ל-30 דקות או בין 44 ל-60 דקות, האורכים המקובלים בטלוויזיה. ניתן לבקש מימון לפיילוט (פרק אחד) או לעונה של 13 פרקים.
מובקאסטר גובה 5% ועל זה תצטרכו להוסיף את עמלת פיי פאל, שנעה באזור 3% (בהתאם לגובה הסכום, שערי המרה אם צריך ועמלת העברה לבנק).
מובקאסטר היא פלטפורמה צעירה מאוד ומוקדם עוד לומר אם היא תצליח.
Pozible - פלטפורמה אוסטרלית במקור, לגיוס מימון מהציבור בתחום האמנות, אקטיביזם חברתי, אופנה ועוד. ישנם שפע של פרויקטים בתחום הקולנוע, אם כי מהתרשמות מאוד ראשונית ומסטטיסטיקה עצמית לא מחייבת, היא פחות חזקה מקיקסטארטר מבחינת אחוזי הצלחה.
פוזיבל לוקחת 5% עמלה. אם אתם מיוצגים על ידי עמותה או שזהו פרויקט שני שלכם, העמלה יורדת ל-4%. על כך יש להוסיף 2.4% + 30 סנט עמלת כרטיסי אשראי. אם השתמשתם בפיי פאל, יש עמלה דומה. אחד היתרונות בפוזיבל הוא שניתן לתרום במטבעות שונים וכך לחסוך שערי המרה, כך שאם יש לכם תורמים מישראל, הם יוכלו לתרום בש"ח.
Rockethub - אתר וותיק עם שפע סרטים המגייסים בו כסף. הפלטפורמה אינה מחייבת את שיטת הכל או כלום שנדונה לעיל. מסטטיסטיקה בלתי מחייבת נראה כי סכום הגיוס הממוצע לסרט הוא פחות מ-2,000 דולר. העמלה היא של 4%, ואליה יש להוסיף את עלות חברות האשראי.
Headstart, מימונה - שני אתרים ישראלים. בנויים היטב, אבל מה לעשות - אין בישראל תרבות של תרומה או השקעה בתרבות ואמנות, ולכן אין גם סיפורי הצלחה גדולים. מימונה מאפשרת לכם לקבל את מלוא הסכום גם אם לא קיבלתם את כל מה שבקשתם (כמו אינדיגוגו). מסלול זה נקרא "פרויקט גמיש". את שאר הפרטים תגלו לבד בקלות, אנחנו כאן בעיקר כדי לספר לכם על חו"ל.
Selfstarter.us - סוגרת את הרשימה. זה הקיקסטארטר הפרטי שלכם למעשה. כמו שאפשר לנחש, הקמת אתר לגיוס תרומות דורשת תיכנות מורכב למדי. סלף סטארטר הוא אתר המציע לכם קוד חינם בתוספת הדרכה על איך להשתמש ולשנות אותו לצרכיכם. עדיין, סביר להניח שתצטרכו מתכנת/ת, אלא אם אתם במקרה שולטים בשפת Ruby. ובכל זאת, המתכנת לא יצטרך לבנות הכל מהיסוד, אלא רק לבצע התאמות.
הסיפור שמאחורי סלף סטארטר מעניין כשלעצמו ויכול להכריע בשאלה אם לעבוד עם הפלטפורמה או ללכת כמו כולם לקיקסטארטר ואינדיגוגו. החברה העומדת מאחורי סלף סטארטר נקראת לוקיטרון. היא המציאה פטנט שמאפשר לכל דלת שלכם להיפתח, גם אם שכחתם או אבדתם את המפתח (בתנאי שהתקנתם עליה את לוקיטרון). היא גם מאפשרת לכם ליצור קוד שאותו תוכלו לחלוק עם חברים בסמארטפון, שבאמצעותו יוכלו לפתוח את הדלת בעצמם ללא שימוש במפתח. לוקיטרון גם מאפשר לנעול את הדלת בשליטה מרחוק, אם שכחתם למשל לנעול את הבית או אם ילדים יצאו מהבית ולא נעלו. לוקיטרון ניסתה לגייס כסף בקיקסטארטר. נכון, לא מדובר בפרויקט אמנותי, אבל יש גם כאלה בקיקסטארטר.
בדרך כלל ממציאים מסוג זה פשוט מציעים את המוצר שלהם במכירה מוקדמת, כלומר על הנייר (התורמים עדיין צריכים להאמין שהממציא יצליח בפיתוח, כך שיש כאן סוג של הימור ואמונה במבקש התרומה). הקמפיין נכשל ואנשי לוקיטרון המאוכזבים החליטו להקים אתר כזה בעצמם ולגייס תרומות, כאשר הם משוחררים מהכללים הנוקשים של קיקסטארטר (הכל או כלום בפרק זמן קצוב). הקמפיין הצליח מעל למשוער ולוקיטרון גיסה שניים ורבע מליון דולר בעת כתיבת שורות אלה. והקמפיין נמשך. אז בתור מתנה לקהילה, החליטו בלוקיטרון לשחרר את הקוד איתו בנו את אתר גיוס התרומות לציבור.
לא סקרנו פלטפורמות רבות, אבל את המרכזיות עבור תחום הקולנוע. יש פלטפורמות לגיוס מימון לאוכל לחתול שלכם, למימון עבודת התזה שלכם לתואר שני,לסרט הפורנו הבא שלכם וגם לניתוח הפלסטי שתרצו לעבור (גבר או אשה שרואים את הפוטנציאל שלך, נקראים לממן ניתוח ולזכות בחבר/ה לחיים. מי מרים את הכפפה לעשות על זה סרט?).
במי לבחור
קיקסטארטר כאמור היא הפלטפורמה החזקה ביותר. כלומר, נראה על פי סקירה והתרשמות, שסכומי הגיוס שם לסרטים הם הגבוהים ביותר. אבל האם נוכחות של הפרויקט שלכם בקיקסטארטר מגדילה את הסיכוי שלכם או אולי הופכת אתכם ל"זנב לאריות"? אנסה לענות על הדילמה הזו דרך דילמת האגרגטור.
אגרגטור הוא כינוי לגוף גדול שמרכז בתוכו פריטים רבים. הוא נהנה ממיקום מרכזי, מכוחות שיווק ומחשיפה גבוהה לקהל. רשת סופרמקטים (רשת שיווק) היא אגרגטור למשל, בעוד שחנות מכולת היא כמו יוצר עם סרט בודד. בתחום הסרטים, איי טיונז, אמאזון ונטפליקס הם אגרגטורים. יוצרים רבים חולמים להיכנס לאגרגטורים וחלקם אף משלמים כספים לשם כך. לאגרגטור יש כוח לדחוף אתכם במנועי חיפוש הודות לכוחם, אבל יש גם סיכוי שתלכו שם לאיבוד בין הגדולים באמת (כאמור, זנב לאריות). נוסיף על כך את העובדה, שאם קיקסטארטר בעצמם לא החליטו לדחוף אתכם (דרך הפיכתכם לפרויקט הנבחר של היום למשל), אז אין לכם שום יתרון יחסי, כי תיאלצו לגרום לציבור להגיע לעמוד הפרויקט שלכם בכוחות עצמכם.
לכאורה, הדברים נראים מאוד חד משמעיים. אתם תפנו לפלטפורמה קטנה, כזו שהעיצוב שלה מוצא חן בעיניכם יותר, או שמישהו ענה באופן אישי למייל התעניינות שלכם; או אולי תלכו על האופציה העצמית שהוזכרה כאן - Selfstarter ותזמינו אנשים לאתר שלכם. זוהי בהחלט אופציה, אבל יש להביא בחשבון כי קשה יותר להביא אנשים לאתר פרטי (מבחינת הקידום בגוגל).
בנוסף, כאשר הפרויקט שלכם נמצא ליד פרויקטים נוספים, התורמים שלכם עשויים להרגיש בטוחים יותר, כי אתם נמצאים באתר מכובד לכאורה, שבו יש מקרי הצלחה והאתר משמש כנאמן לכסף (עד גיוס מלוא הסכום). מדובר אמנם באשליה, כי קיקסטארטר לא יכול להבטיח לתורם שלא תקחו את הכסף ותסעו איתו לטייל בעולם, אבל מבחינה פסיכולוגית, קיקסטארטר או אתרים גדולים אחרים מספקים אשליה של בטחון כזה לתורמים.
ובפרק הבא: מקרי בוחן והמלצות לפעולה.
הפוסט פורסם בבלוג של אתר פילמדי ונכתב עבור מדריך קופרו 2013