בית המשפט חי בסרט

את הכנס פתח השופט נעם סולברג מבית המשפט העליון שדיבר על השוני בנקודות המבט של החוק מול נקודת המבט שמביא הקולנוע והרחיב כי כשופט, דברים שרואים משם לא רואים מכאן. במשפט החוק, השופט הוא זה שפוסק את הדין, לעומת הקולנוע בו הקהל הוא הפוסק. הוא דיבר על כך  שהשופטים הם פורמליסטים ויותר כיף להיות במאי, שיכול להביא את המקרה מזווית שונות: "רק בכוחו של סרט להציג אובססיה ומניעים בצורה שאפשר להזדהות איתה, בבית המשפט לעמת זאת צריך לשפוט".

כבוד השופט אזכר את "ג'נין ג'נין", סרט דוקומנטרי שנוי במחלוקת של הבמאי מוחמד בכרי, שהוכן בעקבות הקרב שניהל צה"ל במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע "חומת מגן", ומביא עדויות לכאורה על פשעי מלחמה שביצע צה"ל.

בעקבות תביעה שהוגשה ע"י לוחמי צה"ל, שטענו שהעדויות הן שקריות, קבע בית המשפט המחוזי כי יש בסרט משום לשון הרע על החיילים וכי בהצגתו כדוקומנטרי נהג בכרי בחוסר תום לב. אך עם זאת דחה את תביעת דיבה.

במושגים משפטיים עמד בבית המשפט חופש הביטוי של בכרי היוצר אל מול לשון הרע על חמשת חיילי צה”ל, אבל האם העובדה שהסרט הפסיד בבית המשפט אומר שהוא הפסיד בבתי הקולנוע? לא בהכרח. 

הסרט "ג'נין ג'נין" הופץ טיפין טיפין והגיע לכמות האנשים לא מעטה. הוא עורר דיון סביב נושא חשוב ומה שבטוח הוא שניסיונות הצנזורה על הסרט רק מיקדו את תשומת הלב ועזרו לו להפוך לעניין ציבורי.

 

לאחר ההרצאה הפותחת, עלה להרצות דוקטור עו"ד ניל וילקוף שהרחיב על פורמטים, ועל השאלה האם אפשר, ואם יש בכלל טעם, להגן עליהם עליהם כקניין רוחני. עו"ד ניל פתח בשאלה לקהל מהו פורמט? והקהל קיבל 2 דקות לענות על השאלה. עלו כמה תשובות וביניהן: תבנית בסיסית כללית, מסגרת שמורכבת מפרמטרים מסוימים, וכולי. מה שחידד את הנקודה המתבקשת על פי הדוקטור כי אין הגדרה חד משמעית לפורמט, והיות וגם בחוק אין הגדרה כזאת, אז כיצד אפשר להבין על מה להגן? 

מסתבר שהחוק ניסה לעשות דמיון בין פסיקות של קניין רוחני לפסיקות של תוכנות מחשב וגם פסיקות של הגנה על פטנטים, אבל גם באמצעות הפסיקות על חוקים אלו, הם לא הצליחו להגן על פורמטים. עורך הדין ניל טען שעל מנת להגן על פורמט, יש ללכת על פסיקה אחרת שאיננה רק קניין רוחני אלא "שילוב של זכויות קניין רוחני עם סימני מסחר וסודות מסחר, יחד עם שיטה מוכחת, אשר מותאמת לצרכן המקומי", או במילים פשוטות להיות מזוהה עם ההצלחה של הפורמטים שלך דרך מיתוג נכון, ככה שאחרים ירצו לקבל זכיינות כדי להפיץ אותו הלאה ולמדינות שונות.

הדוגמא שניתנה לכך בתחום המסחר היא זכיינות של סניף מקדונלד'ס. מי שמקבל זכיינות למקדונלד'ס מובטחת לו הצלחה כלכלית, לא משנה כמה מזללות דומות יהיו. אנדמול, בית חרושת הולנדי לפורמטים של האח הגדול, הוא המקבילה למקדונלד'ס בשפת הפורמטים.

עו"ד ניל אומר שנכון להגן על פורמטים לאוו דווקא כקניין רוחני, אלא בפסקי מסחר. הוא ציין גם כי לטובת הגנה על פורמטים קם ארגון עולמי ששמו פרפא ויש עם מי להעזר שם במידה וצריך. 

אין ספק שהקשר בין קולנוע למשפט הוא תחום מרתק, שהחקיקה והנורמות בו מתהוות לנגד עינינו בקצב מסחרר. ועד שכל יהיה מסודר וברור יותר, נאחל בהצלחה לישראלים שנמצאים כרגע בפסטיבל הטלויזיה MIP בקאן כדי למכור את הפורמטים שלהם!

 

 

* הכנס נערך ואורגן ע"י מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין