לקחת את הכוח היצירתי שלנו ולעשות טוב

צילום: תקשורת מקדמת

כמעט מהרגע הראשון בו התחלתי לצלם ולביים סרטים הרגשתי את הכוח המרפא שיש למצלמה. בסרט שעשיתי בשנת 2000 בשם בוצ'אצ'י שעסק בטבח בחיל האוויר שמרגיש מוקטן וחסר ביטחון אל מול המערכת שיחק בתפקיד הראשי משה פולקנפליקט. משה שהיה שחקן צעיר שבדיוק סיים בית ספר למשחק, הוא הגיע אל הסט עם מעט ביטחון ובמהלך הסרט הרגשתי כיצד המשחק בסצינות שהפכו את בוצ'אצ'י לגיבור והשיחות שלנו על התהליך של הדמות הראשית בסרט להיות אדם עם עמוד שדרה וביטחון בדרכו מחלחל גם אל משה האדם.
אלו כמובן תובנות שהגיעו בדיעבד - באותו זמן היינו פשוט במאי ושחקן שעובדים על סרט.

לאחר כמה שנים של עשייה דוקומנטרית הרגשתי רצון לעשות את ה"העצמה" הזו לאנשים בצורה יותר מסודרת ומובנית. ואז גיליתי את  התוכנית לתקשורת מקדמת.
בפגישה הראשונה עם רן ישפה מפתח וראש התוכנית ראיתי ניצוץ בעיניים. גם כ 8 שנים אחרי אני זוכר את ההתלהבות של רן שדיבר על נערים.ות בסיכון שהופכים לקבוצות והקבוצות אותן אנחנו מנחים מייצרות סרטים ולסרטים ובעיקר התהליך של יצירתם מכניס את הילדים והנוער וגם הקבוצות של הבוגרים לתהליך של צמיחה מודעות והרחבה של החוויה שלהם בעולם.

הלימודים שלי את ה"תקשורת מקדמת" היו חוויה בפני עצמה. במהלך הקורס המנחים שמו לעצמם למטרה שגם אנחנו, הסטודנטים, נעבור תהליך פנימי לפני שניגש לסטאז', שבו נתנסה בהחלת תהליך שכזה על הנערים. כמי שתמיד היה מאחורי המצלמה, הפעם  במהלך הקורס כל אחד מאיתנו יצר סרט אישי על חייו, תוך ליווי של קולנוען מצד אחד, ואשת טיפול מצד שני. שניהם הפכו את התהליך היצירתי למשמעותי כל כך. 
התקבצנו יחד  אנשי חינוך, טיפול ואנשי קולנוע. לומדים הנחיית קבוצות, הקשבה מסייעת, פסיכולוגיה ועשיית סרטים. כל שיעור  פתח עולם שלם של מושגים מפסיכולוגיה של התפתחות הילד במשפחה ובחברה דרך רכישת כלים של "מנחה/מדריך" שיודע לסייע לאנשים בקבוצה אותה הוא מוביל כדי להיות דמות מיטיבה ולתת להם את "האדם האחד שמאמין בהם" - זה שכל ילד.ה או נער.ה צריך.ה. 
התחושה שלי הייתה שאני לומד על עצמי דברים - מקבל כלים לעבודה כמנחה קבוצות אבל גם זוכה תהליך צמיחה אישי משמעותי שסייע לי אחר כך בכל מיני אספקטים בחיים. בעבודה המקצועית שלי ידעתי להתנהל יותר נכון כמוביל וחלק מקבוצה ובחיים הפרטיים זה אף סייע לי בדילמות על אופן חינוך הילדים.

השנה אני מרגיש עוד סגירת מעגל כי אתחיל ללמד בתכנית את הצד של הקולנוע.

בעשייה היומיומית שלי אני מביים סרטים דוקומנטריים, עשיתי סדרות שעסקו בגירושים ובמערכות יחסים במשפחה, וגם תוכניות תחקירים. הלימודים ב"תקשורת מקדמת" גם הפכו אותי לבמאי טוב יותר, אני מרגיש זאת במיוחד בחודשים האחרונים בהם אני מצלם סרט על חלק מתושבי קיבוץ בארי. מאוד לא פשוט לבקש מאנשים שחוו את הטראומה הכי גדולה שיכולה להיות להתיישב מול המצלמה ולספר את סיפורם. אני חושב שמה שלמדתי בשנה של ההכשרה הנחיית קבוצות 'תקשורת מקדמת' בסמינר הקיבוצים מסייע לי לא מעט ברגעים הרגישים האלו.

התוכנית היא תהליך אישי מרתק, תוך כדי רכישת כלים ותעודה של מנחה קבוצות מוסמך. היא מתאימה לאנשי הקולנוע שרוצים עוד אפיק של עשייה משמעותית. ולאנשי חינוך, פסיכולוגיה ושאר הדיסציפלינות שתמיד אהבו קולנוע ורוצים להעשיר את מגוון הכלים שברשותם.

אז כמו שדר' סוס אמר: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים".

הכתבה בשיתוף “ראיה”- בית הספר לתקשורת מקדמת

לכרטיס של נתי אדלר בתעשיה