Damien Hirst - The Currency
צילום: גילוי נאות
אני לא מבין איך את הקטע הזה פספסתי ב4 חודשים. למה אני תמיד האחרון שמספרים לו דברים?!
ביולי האחרון, האמן דמיאן הירסט (Damien Hirst - זה שעשה את הגולגולת משובצת היהלומים) בדק את הטשטוש בגבולות בין אומנות, כלכלה וטכנולוגיה.
הירסט חזר לסגנון המקורי שלו והחל לצייר נקודות צבעוניות, על דפים בגודל A4.
בהתחלה חשב על 1,000 אך מהר מאוד המספר גדל לאלפיים ואז חמשת אלפים ולבסוף סיים עם 10,000 עבודות אומנות. כל אחת מהעבודות יחודית, עם מספר רציף, שם מקורי (איך מוצאים 10,000 שמות יחודיים?!) וחתימה בגב הדף. עד כאן, סיפור סטנדרטי.
הכתבה באדיבות אורי שטייניץ, עורך הניוזלטר גילוי נאות, שמעשיר אותנו בהמון ידע מעניין ומסקרן
לכל אחת מ 10,000 העבודות הירסט יצר NFT שמקושר לאותה עבודה ספציפית.
רגע.
64% מכם לא בדיוק יודעים מה זה NFT, וזה בסדר, בינתיים. בקרוב לא תפסיקו לשמוע על זה וקצת אחר כך תבינו כמה זה הולך לשנות לנו את החיים כפי שהכרנו אותם.
[אם אתם יודעים מה זה, מוזמנים לדלג, או לכתוב לי חזרה כמה אני טועה ומטעה, אבל קודם תנסו אתם להכניס את כל העולם הזה לפסקה קצרה]
אז NFT בקצרה:
Non-Fungible Token היא תעודה דיגיטלית המוכיחה בעלות על ״משהו״ - יצירה דיגיטלית, בית, כרטיס להופעה, קטע מוזיקלי. התעודה יושבת על הבלוקצ׳יין (כלומר לא שמורה במקום מרכזי, אלא על רשת של המון המון מחשבים עצמאיים).
היום נמכרות עבודות אומנות דיגיטליות מכל מיני סוגים במיליוני דולרים (היקרה עד היום נמכרה ב70 מיליון דולר). מה הקונה מקבל בסוף - לרוב תמונת jpg, והסכמה של כל העולם שהפיקסלים האלו שייכים לו.
מייסד טוויטר מכר את הציוץ הראשון שלו ב$3 מיליון. אדוארד סנודן מכר את המסמכים שהדליף (וקיימים בחינם ברשת) בחמש וחצי.
זה עולם שלם. לצערי אין פה מקום להכנס לזה, ולכם כנראה לא יהיה זמן לקרוא את זה.
חזרה להירסט - הירסט סרק כל אחת מהעבודות ויצר לה NFT. העבודות המקוריות (הפיזיות), שמורות בכספת מאובטחת ואת ה״תעודות״ (התמונות הסרוקות), העמיד למכירה לזמן מוגבל, במחיר התחלתי של $2,000 לחתיכה.
הקאץ׳ הוא כזה - אחרי חודשיים - אתה יכול לבחור, האם להשאיר אצלך את הNFT או להמיר אותו בעבודה הפיזית. שנה אחרי המכירה - אתה חייב לבחור.
שניהם נחשבים עבודת אומנות בפני עצמם. מה שתבחר, השני ישרף: אם תבקש להמיר את הגרסה הדיגיטל בדף שאפשר לתלות בסלון, העותק הדיגיטלי ימחק. אם תחליטי להשאיר לעצמך רק את העותק הדיגיטלי, הירסט ישרוף את העבודה הפיזית. הוא מתחייב לעמוד בהחלטה הזו, ואין לו מושג לאיזה כיוון העולם יקח את העבודה שלו. מעכשיו כבר יש לה חיים משל עצמה.
(לפני כמה חודשים קבוצת שובבים קנו עבודה של בנקסי שנקראת Morons שמציגה ולועגת למכירות פוביות, ב$95,000, שרפו אותה בשידור חי בטוויטר, ואז מכרו את העותק הדיגיטלי שלה ב $380,000, כי מה דה פאק נסגר איתכם, עולם?!)
כמובן שמיד אחרי המכירה הראשונית מחיר העבודות החל לעלות, והיום תוכלו לקנות אותן בשוק סביב $20,000. באופן לא ממש מפתיע (תלוי את מי שואלים), רוב הקונים מעדיפים להשאיר לעצמם את הפיקסלים ולא להמיר אותם בעבודה ה״מקורית״.
באתר Fast Company כתבו על זה בצורה יפה: הירסט מזהה שיש שתי קהילות שיכולות להעריך את העבודה הזו - אספני אומנות ואספני NFT, וכל אחת לא ממש מבינה את השניה, כשלמעשה שתיהן יותר דומות אחת לשניה ממה שהן חושבות.
בגלריה שמנהלת את כל הסיפור הזה, אפשר לראות את כל העבודות.
בדף של כל עבודה אפשר לראות כל מיני פרטים על כל עבודה - צפיפות הנקודות, כמה נקודות יש מכל צבע, ואפילו מה המשקל של העותק הספציפי הזה לעומת האחרים.
אם ללחוץ על לינק אחד, זה זה:
סטיבן פריי (קומיקאי, שחקן, סופר וגיק של טכנולוגיה) ישב לדבר עם דמיאן הירסט על העבודה.
הכתבה באדיבות אורי שטייניץ, עורך הניוזלטר גילוי נאות, שמעשיר אותנו בהמון ידע מעניין ומסקרן
