עוד דרך להסתכל על גיוס העובדים שלכם.

צילום: גלי מאירי

מדי חצי שנה אנחנו מקיימים בתעשיה מפגש למעסיקים ומנהלים, גם כדי להכיר פנים אל פנים את הלקוחות שבצד השני של המייל וגם כדי לחלוק תובנות ודברים שלמדנו לאורך הדרך.

.
מרב שקד, מייסדת סדנאות התסריט "תסריטים" וחברת הייעוץ לעסקים subtext, נתנה דרך חדשה לגמרי להסתכל על ראיון העבודה. שיטת הראיון ההתנהגותי היא שיטה רווחת בתחום ההשמה ומרב לימדה כלי חדש שיסייע "לפרק" את הסיפור של המרואיין ולחפש יחד איתו נקודות שיוכלו להאיר על אופיו.

מרב הציגה את שיטת "הראיון המספר", שעושה שימוש בכלים של Storytelling ותסריטאות לשיפור וייעול תהליך הגיוס. מרב נתנה דוגמאות לשאלות שמטרתן לעודד את המרואיין לספר סיפור ספיציפי מעבודתו בעבר, סיפור הכולל "אירוע מחולל": בעיה, דילמה או התמודדות כלשהי. מטרת הגישה היא שהמראיין יזהה בכל רגע באיזה שלב בסיפור המרואיין נמצא (ע"פ מרכיבי הסיפור), איזה מידע רלוונטי ניתן לקבל בכל שלב ואיך לא  לפספס אותו (שאלות רלוונטיות).

מכיוון שרב המרואיינים ירצו לספר סיפור הצלחה, על בעיה שהתעוררה ועל הפתרון שמצאו לה, מרב שמה דגש על כך שכוחו של "הראיון המספר" נובע מההעמקה בפרשנות שנותן המועמד למכשול, לבעיה. ככל שהדילמה איתה המועמד התמודד מורכבת יותר, כך ניתן ללמוד בקלות רבה יותר על אופיו (ומכאן על התאמתו לתפקיד והארגון).
אחד הניתוחים המעניינים שנתנה מרב היה על אנה,  האחות הגיבורה ב"לשבור את הקרח". אחרי שצפינו בסצנת ההקרבה של אנה, הבנו שההחלטה שלה לשלם בחייה על מנת להציל את אחותה,  הייתה מבוססת על רגש ובניגוד לכל הגיון. אם נקבל אותה לארגון כעובדת אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהיא עלולה להיפגע בקלות, לקחת ללב ותגובותיה עלולות להיות רגשניות. מצד שני אם נדע לחבר אשה כמו אנה לארגון ולאנשים בו, סביר להניח שאנה תהיה עובדת נאמנה ומסורה ותלך עם הארגון לטווח ארוך
על מנת שהמראיין יוכל לעשות זאת, עליו להכיר את חוקי הסיפור:

אחרי ההפסקה התכנסנו לשמוע את יעל מן שחר. יעל היא חוקרת ומרצה בתחום הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה,  תחום שחוקר את האופן בו טכנולוגיה משנה את הפסיכולוגיה של האדם.

הדיגיטל ספיינס הוא השלב הבא של ההומו ספיינס- כלומר, האדם הדיגיטלי. ולמרות שאי אפשר לעצור את הכיוון שזה הולך אליו, יעל נחושה להעלות את המודעות למחיר הלא קטן שכולנו משלמים על השימוש המאסיבי בטכנולוגיה.

ההסברה, כך היא אומרת, מאפשרת לנו להיות יותר מודעים לייחוד של העובד שלנו (או של בן הזוג, לצורך העניין) ומאפשרת לנו להבין על סקאלה שנעה בין "מחבקי עצים" לבין "אוואטר לחלוטין" איפה נמצא העובד ומה יהיו היכולות, היתרונות והחסרונות. 

המתנות שאנחנו יכולים לתת, אחרי שאנחנו מודעים למחיר של השימוש בטכנולוגיה (ניוון של אזורים במוח ומיוחד הקורטקס הפרונטאלי האחראי על קבלת החלטות ולקיחת אחריות) היא זמן נקי מטכנולוגיה (לא לקחת את הטלפון אלא לבקש מהעובד/ ילד שלנו / בן זוג) לשים אותו לזמן מסויים על מצב "נדידת נתונים" לדוגמא, לנסות לבטל כמה שיותר נוטיפיקציות, וכלים נוספים.

בעולם שבו הקשבה וקשב הם משאב נדיר, יעל גם לימדה שיטה מעניינת להשיג את תשומת הלב, להשאיר רושם ולהצליח במשא ומתן.

נתראה במפגשים הבאים!