הטבות להפקות בינלאומיות? לא בישראל.

צילום: TANU ANAND

שוק ההפקות הבינלאומיות הוא שוק שוקק. מדינה שמשמשת כלוקיישן לצילום של סרט, סדרה או פרסומת מקבלת בבת אחת חמצן רב לתעשיה שכבר איננה שוקקת כפי שהייתה. מדינות רבות בעולם מעניקות הטבות מס מפליגות להפקות המגיעות לצלם בהן- הטבות המגיעות לפעמים ל 35 אחוז החזר מס על ההפקה.

תערוכת פוקוס מתקיימת פעם בשנה בלונדון, ומרכזת אליה חברות הפקה רבות וגם גופים ממשלתיים (שלישראל אין) הנקראים Film Commissions . גופים אלה מטרתם לעודד הפקות זרות להגיע למדינה, להסביר פנים למפיק, להסביר לו את זכויותיו ואת ההטבות המגיעות לו, ולדאוג שהכל יתנהל על מי מנוחות.

הגעתי ללונדון לתערוכה ופגשתי מפיקה ו 3 מנהלי לוקיישן. כך היינו חמישתנו ה"משלחת" הישראלית המאולתרת, הבלתי רשמית, בלי הדוכן, בלי הנציגות הממשלתית, אבל עם המון רצון טוב.

ישראל היא מדינה יפהפיה עם המון אתרי צילום. אפשר לכסות בה ב 6 שעות שלג, שדות ירוקים, ים כחול ומדבר צחיח. עם זאת, האקלים הגאופוליטי, יחד עם העובדה שהפקות חו"ל נתקלות בקשיים ואינן זוכות לכל תמריץ או הטבת מס, הופך את הבאת ההפקות לארץ למשימה כמעט בלתי אפשרית.

מדהים לראות את המאמץ שמדינות רבות ובתוכן ד.קוריאה, פינלנד, פולין, אוסטריה, ספרד, ואפילו תוניס ונפאל עושות על מנת להביא הפקות אליהן- פתיחת דוכן מושקע בתערוכה הרלוונטית הוא המינימום המתבקש- וכמובן המאמץ הממשלתי הגורף כמעט בכל הטריטוריות לעודד ולתמרץ את המפיקים ולסייע להם ככל שניתן.

בימי התערוכה ניסו מנהלי הלוקיישן העצמאים (ואף הצליחו) ליצור קשרים עם הפקות בינלאומיות, אך העדר התמריצים יהפוך את משימת הבאתן לארץ כמעט בלתי אפשרית.

מן הראוי שהממשלה-  משרד התרבות ומשרד הכלכלה-  ישימו לעצמם מטרה לחזק את תדמיתה של ישראל בעולם על ידי תמרוץ הפקות ועשיית נפשות לארצנו היפה ולאפשרויות הצילום היחודיות בה.

מן הראוי שכאשר יגידו לנו שוב "למה שנבוא אליכם שוב, הכל מתפוצץ, יש מלחמה כל הזמן ונסתבך עם ה BDS" לפחות תהיה לנו תשובה אחת מוחצת וראויה, ואולי איזה סוביניר לחלק בדוכן המושקע והמפונטז שלנו.

כרגע, פשוט אין.

וחבל