המקום הכי חם בין קלינטון לטראמפ

צילום: יובל אצילי

יש לי חיבה ענקית לגופי תקשורת עצמאיים, והיא עולה בחזקת שתיים כאשר אלה גופי תקשורת עצמאיים שמובלים בבטחה ובמקצועיות על ידי מייסדות נשים. לכן, מה רבה הייתה השמחה כאשר גיליתי שניים מגופים אלה משתפים פעולה לקראת הבחירות בארה"ב.

המקום הכי חם באמריקה הוא ככל הנראה המקום הכי טוב להתעדכן בו בצורה מפורטת לקראת קרב הענקים בין הילארי לדונלד, והוא שיתוף פעולה מסקרן בין טל שניידר (מייסדת ה"פלוג") ובין אתר החדשות העצמאי "המקום הכי חם בגיהנום" שייסדו לפני כשלוש שנים העיתונאיות אירית דולב ועינת פישביין.

כינסתי את שלושת העסוקות האלה לפגישה מקוונת לקראת נסיעתה של טל להמשך סיקור קמפיין הבחירות באמריקה.

אז דבר ראשון, טל, למה בעצם הציבור הישראלי מתעניין או צריך להתעניין בבחירות לנשיאות ארצות הברית? האם ישנה בחירה שתהיה "הרת אסון" לישראל?

"אלה הן בחירות היסטוריות, ואני יודעת שזה נשמע קלישאתי, כי גם ב 2008 אמרו (ואמרתי) שמדובר בבחירות ההיסטוריות עם האפרו-אמריקאי הראשון אי פעם. ב 2016 יש בפעם הראשונה מתמודדת אישה במדינה אשר בהיבטים רבים של תחום המגדר נותרה מאחורי אירופה ומדינות מפותחות." עונה שניידר.  "הבחירות בארה״ב, מדי 4 שנים, חשובות ומעניינות עבור הציבור הישראלי, בעיקר כי אנחנו מקבלי סיוע החוץ הגדולים ביותר של ארה״ב מזה עשרות שנים. כל קשר ישראלי, כל ניואנס של הקשר, בין ירושלים לבין וושינגטון הוא קריטי למדינה שלנו ברמת תכנון תקציב המדינה. אין דרך יותר ברורה להגיד את זה, לא רק הזהות של המועמד/ת חשובה לנו, אלא כל מינוי בכיר בבית הלבן, בועדות הסאנט ובמחלקת המדינה אחרי הבחירות. כאשר יכנס או תיכנס נשיא/ה בשנה הבאה, מי שזה לא יהיה, כל צמרת הממשל שם תוחלף ואנחנו, עיתונאים או אזרחים, צריכים לפקוח עיניים ולקרוא וללמוד מה הולך שם.

"אמריקה היא עצומה ומורכבת ואני חושבת שקשה להבין מרחוק את כל מה שהולך שם, אז בין השאר דיווח שטח מן המקום עצמו הוא יותר מעשיר, יותר מחכים ומתוחכם.

"לגבי ״הרת אסון״ אני נוטה להאמין שבאמריקה של היום אין דבר כזה. ישראל אהובה מאוד בכל מקום שם, הדימוי של ישראל הוא חיובי מאוד, האנטישמיות כלפי יהודי ארה״ב (ובכלל) היא נמוכה מאוד, בטח בהשוואה למקומות אחרים על פני הגלובוס."

איך הולך להתנהל הסיקור? האם תשתמשי באמצעים כמו פייסבוק לייב, סרטוני וידאו, עדכון בזמן אמת בקבוצות הפלוג בווטספ? מה הדבר הייחודי שהמדור "המקום הכי חם באמריקה"הולך להציע לקוראים?

טל: "כן, כל מה שציינת. קבוצות הווטסאפ של המנויים של הפלוג. 4 קבוצות שונות: החלוצות, הפועלות, היזמיות והקצינות אשר בכולן חברים מאות מנויים שתומכים בעיתונות העצמאית, ימשיכו לעבוד כרגיל. מאז שהן הוקמו בינואר 2015 באמצעות מאמץ חשיבתי משותף של עודד קרמר, ארד אקיקוס, אלכס רוזנפרב ושלי, הקבוצות פעילות כמעט 24/7 וכבר עברנו כמה נסיעות עבודה והעסק המשיך שם כרגיל. המנויים מקבלים מידע מארה״ב וגם את התובנות שלי ללא פילטרים (כמעט) ולעיתים קצת מאחורי הקלעים. וזה נכון לומר שבימים שאני נמצאת בארה״ב (זו כבר נסיעה שניה ב 2016), הסיקור הפוליטי של הכנסת ושל המהלכים הפוליטיים של המפלגות הישראליות נדחק מאוד הצידה והפוקוס ״מטייל״ יחד איתי לאמריקה. מקווה שהמנויים שלי ישרדו את זה.

"בנוגע לאמצעים נוספים: יצאתי טעונה ומצוידת בשלל אביזרים, בזכות תרומה אדיבה מאוד של פוטו שוורץ ועמית שוורץ מירושלים. קיבלתי ממנו וממכרים נוספים גם הדרכה ופוקוס בנוגע לשידורים חיים בפייסבוק, ראיונות סקייפ, ואני מתכוונת לעשות שימוש נרחב בעזרים של פעם: העיניים, המוח והאצבעות על המקלדת. 

"אני חושבת שהדבר הייחודי שהמדור יציע זה אריזה מגזינית משוכללת של חומרי השטח שלי (כל הצוות של המקום הולך לעבוד איתי צמוד מהבוקר עד הלילה בשבועיים הבאים), שיעלו דבר ראשון על הבוקר, בכל בוקר, ואז גלריות צילום ומפגשים עם אנשים, משחקים שיעזרו להבין מה קורה שם ואיפה זה מתחבר לכל אחד מאיתנו, ויש עוד המון הפתעות שקצת מוקדם לדבר עליהן..."

טל- האם תסקרי במקביל לגופי תקשורת נוספים או שהסיקור הוא בלעדי ל"מקום"?

"בלעדי להמקום, למעט אולי שיחות רדיו פה ושם. כל מי שרוצה להתעדכן בשידורים החיים, זה יתבצע מחשבון הפייסבוק של המקום הכי חם בגיהנום, ראיונות הסקייפ יהיו באתר של המקום. סטטוסים שונים על הדרך וציוצים - בחשבונות החברתיים שלי. תמונות ופוסטים מלאים יותר, באתר של המקום כשהפלוג ישמש במה משנית.

שאלה לשלושתכן: איך עלה הרעיון? מי יזם אותו? במה הוא משרת את שני גופי התקשורת שלכם?

טל: "אחרי שחזרתי מאיווה וניו המפשיר במארס 2016 התקשרתי לעינת ואירית לשאול אותן אם הן רוצות לחלוק את הוצאות הנסיעה הבאה שלי ביולי ושהלינקים לכתבות/פוסטים/תמונות יופיעו בהמקום ובפלוג במקביל או בהפרש זמנים קצר. שתיהן מיד נתנו לי על הראש ואמרו שאני ״חושבת בקטן מדי״ ושיחד איתי יש להן מלא רעיונות ושאיפות גדולות יותר. והננו כאן. "

אירית: "האמת שטל נמצאת על הכוונת שלנו הרבה זמן והיתה כאן מבחינתנו הזדמנות מחץ לעבוד יחד. לפני הכל צריך להגיד שהיא לא "חושבת קטן מדי" אלא פועלת בסגנון עיתונאי מהדור החדש: רזה וממזרי. זה אומר שהיא מסוגלת להביא חומרים גם כשהתנאים לא מרופדים וגם כשהתקציב דל והיא מצליחה למקסם לטובה כל סיטואציה שהיא נמצאת בה. כל מי שעוקב אחריה יודע שאפשר למצוא אותה בכל מקום ובכל זמן, מעדכנת, מדווחת ומפרשנת, והיא אחת הבלוגריות העצמאיות שיודעות לעבוד עם מגוון של פלטפורמות ביעילות ובזריזות כמו שעיתונות מעודכנת צריכה לעשות. עינת ואני ראינו בפניה שלה הזדמנות לפרוש כנפיים ולהשתולל קצת במחוזות הרבה יותר רחבים, תרתי משמע. בסופו של דבר "המקום" נולד כדי לעשות עיתונות במובן הבסיסי והעמוק של להיות בשטח ולהביא סיפור. בנקודת הזמן הזו באבולוציה של התפתחות "המקום" כיסוי הסיפור של הבחירות הסוערות באמריקה עם ההשלכות העצומות על עתיד העולם וכמובן ההשפעה על האזור כאן , נראתה לנו מתבקשת. 

עינת: אני מודה שאותי באופן אישי מעניינים יותר הרחובות של קליבלנד מהנאום של טראמפ. את זה בדיוק מסוגל לתת השילוב של הפלוג והמקום- וזה קשור לגמרי לסיפור שבאנו לספר כשהקמנו את המקום. כשמפגינים נגד אלימות משטרתית חוטפים רימוני הלם בכיכר רבין, יודעים ביום אחרי בכלי התקשורת המרכזיים לצעוק "זה כמו בולטימור!", אבל אותנו עניין המאבק של יוצאי אתיופיה הרבה לפני והרבה אחרי שעלה לכותרות וירד מהן, ומקורות ההשראה שלו – שנמצאים ברחובות ארה"ב, ממשיכים לרתק אותנו. טל הולכת לשם לספר גם את הסיפור הזה, להעמיק בו, ולהביא עוד פנים של הסיפור החברתי במובן הרחב שלו.

זה שת"פ שנועד לקרות. אם תראי את האנרגיה שיוצאת כששלושתנו פותחות שיחה בווטסאפ, שלא לומר נפגשות לפתח איזה רעיון, תביני שהמטוס שהיא עולה עליו בשבת לפנות בוקר כמעט לא צריך דלק.  

איך מממנים מסע כזה?

טל: באמצעות נשות עסקים ואנשי עסקים, חלקם מתחום התוכן הדיגיטלי והפרסום, שחשבו שיש מקום וטעם לתמוך בעיתונות עצמאית.

עינת :  הלוואי שכל מה שהיינו עושות היה קל כל כך.. חנה רדו ממקאן אריקסון וסופרסונס, מתברר, חלמה את החלום שלנו במקביל אלינו, והתגייסה תוך שניות. יחד איתה תמכה בנו אלה אלקלעי, שהיא אישה מופלאה. שאול אולמרט מייסד פלייבאז (שנעשה המון שימוש בפורמטים שלהם במסע) הצטרף אחרי שיחה של שלוש דקות, על צוותו. פוטו שוורץ, המוסד הירושלמי הוותיק, תרם ציוד צילום והקלטה מתקדם, ומלא קוראים וגולשים עזרו לנו בדברים כמו חומרים ליום צילום ורעיונות ובעיקר תמיכה חוצת גבולות.

אירית: גיוס המימון לפרויקט הזה נטע בנו הרבה התלהבות בנוגע לגיוסים עתידיים. עד היום היתה לנו הצלחה בגיוס מימון עבור המקום על ידי אמצעים יצירתיים כמו החולצות שלנו (שממשיכות עדיין להמכר) ועל ידי תמיכה כספית על בסיס חד פעמי או חודשי של מאות אנשים שנרתמו. התמיכה ב"המקום" מגורמים פרטיים, מוסדיים ומהציבור עדיין דרושה לנו מאוד כדי להתבסס והיא נעשית כרגע באופן שוטף או בתרומות באתר או על ידי הזמנת הרצאות שלנו (http://www.ha-makom.co.il/support )               

בפרויקט האמריקאי גילינו שהאמון שאנשים נותנים בכלי תקשורת כמו "המקום" ו"הפלוג" הוא אדיר ושיש עניין בפעילות של עיתונות עצמאית לא רק בהקשר המקומי אלא גם מחוץ לגבולות ישראל. מאוד שמחנו לגלות שהעובדה שאנחנו כלי תקשורת שמנוהלים על ידי נשים היוותה נקודת זכות, גם זה סוג של שינוי.

איך שני גופי תוכן עצמאיים, שחיים ומתפרנסים כל אחד מהטראפיק של עצמו, משתפים פעולה בצורה כל כך הדוקה? האם זה לא פוגע באחד משני הגופים?

טל: אני מנהלת עסק קטן שקוראים לו ׳הפלוג הבלוג הפוליטי בע״מ׳. לעסק הזה (אני, תכלס), יש הרצאות, כתבות פרילאנס, הכנסה מסוימת מפרסום עקיף וכ 500 מנויים משלמים חודשיים התומכים בעיתונות עצמאית ובהיותם לקוחות פרימיום, הם כמובן בתוך הקבוצות ווטסאפ, הם נוכחים כאשר נערכים שם ראיונות, הם מקבלים ממני מידע פוליטי על משרות פוליטיות לפני כולם ועוד.
 
אירית: כולנו מתורגלים לחשוב במושגים של תחרות ובלעדיות, בטח בעיתונות. אבל אם תחשבי על זה לרגע תביני שאין סיכוי ששיתוף פעולה יכול לפגוע ממי מאיתנו, לתפיסתנו זה רק יכול לחזק ולבסס את שני כלי התקשורת. "המקום" מרוויח הרחבה של נושאי עיסוק חדשים ויכולת לעורר דיון מאתגר על הזיקה או ההקבלה בין ארועים שקורים כאן ובארה"ב, כמו מחאת השחורים והמאבק האתיופי, והפלוג מקבל במה חדשה ותמיכה מערכתית באריזה ובהפצה, עבודה בכלים אינטרנטיים נוספים ומעבר לכל אלו שני הצדדים זוכים לחשיפות של קהלים שאינם חופפים. אנחנו לגמרי חושבות שזה win win situation ועיתונות עצמאית צריכה לפנות יותר ויותר לשיתופי פעולה למען העתיד שלה.  

עינת: כשמישהו יצליח להסביר לי איך שת"פ יכול לפגוע במישהו מהצדדים אני מוכנה לצאת איתו למסע שורשים למאבק המקסים בין ידיעות ומעריב, לחסד שמשרה עלינו המלחמה של ישראל היום וידיעות, לעיתונות המצוינת שנוצרת בכל פעם שכלי תקשורת מתקמצן על קרדיט לאחר ובכך מצמצם את המידע שמגיע אל הציבור ואת התמונה הרחבה שמגיעה לו באמת. כשעושים טוב, יש יותר ממנו, זה לדעתי אחד החוקים של אינשטיין או משהו.

ושאלה אחרונה: מה ההימור שלכן לגבי תוצאות הבחירות בארה”ב?

טל: סיפור קטן ולקח: בשנת 2008 התערבתי עם אדם שלצורך הראיון פה נכנה אותו ״דיפלומט ישראלי בארה״ב״ על תוצאות הפריימריז במפלגה הדמוקרטית. סכום ההתערבות היה 100 דולרים. טעיתי בענק ויותר חמור מזה, מעולם לא נתתי לו את הכסף. וזהו. אחרי אותו אירוע קטן וחברי שלא היתה לו שום משמעות פוליטית או משמעות עיתונאית או השפעה על הסיקור שלי, למדתי את הלקח. לעולם לעולם לעולם לא להתיימר לדעת מראש מה יקרה ביום בחירות. מכירים זאת היטב כל מכרי, המנויים בקבוצות שלי ולעיתים גם מראיינים ברדיו. הנה האמת הפשוטה שלי: אין לי שמץ של מושג מי ינצח. או טראמפ או הילרי. אחד מהם בטוח יזכה.

אירית: אפשר להעתיק מטל את התשובה? הכל נראה כל כך הפכפך וזה מה שמעניין ומסעיר כל כך. וגם מדאיג. אבל כרגע בעיקר מעניין.

עינת : אני ממש שמחה כרגע שלא שלחנו את טל להשיג מימון דרך התערבות על תוצאות הבחירות.

 לכל המעוניינ/ת להצטרף לקבוצות הווטספ של הפלוג - לינק להסבר על הקבוצות ולהצטרפות לקבוצות

 לכל המעוניינ/ת לעקוב אחרי המדור "המקום הכי חם באמריקה" ולדעת יותר טוב מכולם מה באמת קורה שם