זר לא יבין – טיפול בצוותי החדשות הזרים בארץ
צילום: מתוך הפייבוק של היי לייט
במקום לעסוק בסרטים דוקומנטרים והפקות תדמית, חברת היי- לייט סרטים מוצאת עצמה בימים אלה, כמו בכל מבצע גדול של צה"ל, מספקת שירותי הפקה וחדשות לצוותים זרים שבאים לסקר את המלחמה, כולל תפעול צוותים מקומיים בעזה. איך עושים את זה? מהם הצרכים של הצוותים הזרים שמגיעים לפה, ממה הם מודאגים והאם יש סיכוי לשנות את הסיקור העולמי של המבצע? שוחחנו עם נעם שלו, מייסד ומפיק ראשי בהיי- לייט סרטים.
במה שונה העבודה הרגילה שלכם מהעבודה בימי הלחימה של "צוק איתן"?
בדרך כלל אנחנו מתעסקים מעט מאד בחדשות, ואם אנחנו עושים חדשות זה עבור לקוחות קבועים. אנחנו בדרך כלל מפיקים סרטים דוקומנטרים. כבר התחלנו להתרגל לכך שכל פעם שיש מבצע גדול של צה"ל כל ההפקות האחרות שלנו נעצרות. השנה נעצרו 11 הפקות זרות של סרטי תדמית, סרטים דוקומנטריים ואפילו דרמה אחת. בין לילה עברנו מפריסה רחבה של הפקות בארץ לצוותי חדשות שנמצאים על הגדר בעזה. הפעם זה היה קצת שונה מבעבר. עד כמה שזה נשמע מוזר, ההתקפה האוירית של צה"ל נפלה על המונדיאל וזה מאד השפיע. לא הגיעו לפה צוותים. ברגע שהסתיים המונדיאל התחיל לחץ של גופי שידור שמעונינים בשירותי של צוותים, כתבים או חומר מצולם. כרגע יש לנו צוותים מיפן, סין, בריטניה, אוסטרליה וברזיל
האם אתם בקשר עם אנשי מקצוע בעזה?
יש לנו צוותי צילום ומפיקים בתוך עזה. המפיקים בעזה כבר עובדים איתנו עשר שנים, אני מודה שמעולם לא נפגשנו אבל היחסים איתם טובים מבחינה דיגיטלית ואלקטרונית. חשוב מאד שיתוף הפעולה, בייחוד במעבר הגבול בארז. יש את המעבר של צה"ל, שם אנחנו עושים תיאומים, ומעבר של החמאס, שם הצוותים הפלסטינים עושים תיאומים. באמצע יש מן שטח הפקר. המעבר של צה"ל הוא קל יחסית, אבל למעבר של חמאס לא תמיד ניתן להגיע ולא תמיד מאפשרים לעבור. כרגע מעבר ארז סגור. יש לי צותים שמנסים לצאת מעזה וצוותים שמנסים להיכנס.
אז מה עושים?
זו מלחמה. מה שאנחנו עושים לא מהותי למלחמה, זה הסיקור שלה. אנחנו לא יכולים לפנות לצה"ל כל פעם, הם לא צריכים להתעסק עם פתיחת וסגירת המעבר בשביל להכניס ולהוציא צוות. אנחנו מחכים, אבל יש שיתוף פעולה מאד טוב עם דובר צה"ל ונראה שהשנה הם עובדים מאד מסודר. מעבר ארז הוא אחד המקומות המסוכנים והחשובים ביותר עבורנו. יש שם סכנה של פצ"מרים שנופלים ללא התראה, כך שאנחנו מנסים לתאם עם צה"ל ולהיות שם פרקי זמן קצרים ככל שניתן.
איך שומרים על קשר עם הצוותים בעזה?
מהו הדבר שהכי מטריד היום את הצוותים הזרים?
הטענה העיקרית כלפי הצוותים הזרים היא שהם לא אובייקטיבים ומצדדים בצד הפלסטיני. האם אתה מרגיש את זה ואיך אתה מתמודד עם זה?
אני חושב שצריך לתת לעיתונאים לעשות את מלאכתם. בסופו של דבר אני חושב שאלה שמדווחים מישראל מבינים את הצד הישראלי, אבל יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר. למשל, התמונות שרצות בעולם של הגבעה המפורסמת בשדרות שבה יושבים אזרחים ישראלים ומריעים לטילים של צה"ל. אלו תמונות שהסבו לנו נזק רב. לך תסביר לזרים שזה אמנם נראה רע מאד אבל אלו אנשים שחיים 14 שנה תחת רקטות וששם, שרואים רק פיצוצים מרחוק שנראים כמו זיקוקים, הם מרגישים שהם יכולים להשתחרר קצת. אין מה לעשות, זר לא יבין זאת.