עשר שאלות ליוצרת סדרתית ברשת: אליען לזובסקי
צילום: יח"צ
בימים אלה עלה פרק ראשון בסדרת הדוקו-רשת "בקטנה" בכיכובה של אליען לזובסקי, עיתונאית, תסריטאית, בלוגרית ומנחת הסדנה "יוצרים סדרתיים ברשת".
לפרק מתלווה הבלוג "בגדול" אותה כתבה אליען ושניהם יחדיו מהווים מוצר תוכן נוסף של BRANDSTORING בית יצירה לסדרות רשת. לרגל המאורע שאלתי את אליען, מה יש לה להגיד על היצירה ברשת.
מי את אליען לזובסקי?
ההגדרה שמרגישה לי הכי מדויקת היא "מספרת סיפורים". התשוקה שלי היתה ועדיין, מאז ומתמיד, לספר סיפורים בכל פורמט: בעיתונות, שבה עבדתי (במעריב) במשך 15 שנה; בתסריטאות, שבה כתבתי לסדרות טלוויזיה שונות (מ"עד החתונה" דרך "דני הוליווד" ועד "השיר שלנו" ו"תנוחי"); כיוצרת דוקומנטרית ("הבטן הרכה שלי" ביס דוקו); כבלוגרית ("בביתי במדבר") – ועכשיו גם באינטרנט. אני מסתכלת על החיים כסיפור מתמשך, סוחף ומלא פיתולים, שרק צריך לדעת לספר אותו נכון, כך שילכוד ויכשף את הקהל.
מה הרעיון שמאחורי "בקטנה"?
"בקטנה" מפנה זרקור לשלל מוסכמות נשיות - וחוקרת אותן. כמו למשל, המוסכמה שנשים לא יודעות לנהוג, או נמנעות מלשבת בחומוסיות, או ממהרות להגדיל חזה. במציאות של היום יש המון סוגים של נשיות, וכולם מקובלים ולגיטימיים – אין דרך אחת להיות ולהרגיש אישה. אם פעם היו קונבנציות שהגדירו לנשים מה היא נשיות, היום נשים מרכיבות את הנשיות שלהן באופן אקלקטי – בוחרות את מה שמתאים להן, ודוחות את מה שלא. וזה מה שניסינו לתפוס בסדרה, את המגוון של האפשרויות ושל הבחירה הנשית להיות מי שהיא רוצה להיות ומתי.
למה "בקטנה" יצירה שמתאימה לרשת?
היא נוצרה במיוחד עבור הרשת וזה השפיע על תהליך היצירה שלה. יש תשומת לב רבה לקצב, לרבדים שונים של תוכן, לאורך הפרק וגם לשילוב ז'אנרים. הטיפול בנושאים הנבחנים הוא קליל ומשעשע אבל יש תמיד ערך מוסף. למשל בפרק של "חומוס" הגברים שמרואיינים בפרק הם אלו שמנהלים איתי דיאלוג על הנשים. ההשקפה שלהם היתה מעניינת כי הם גם הגדירו את הבעיה וגם מצאו לה פתרונות, עבור הנשים. בעידן של היום ניתן למצוא דרך לתקשר עם בני המין השני, שלא מאלצת ביטול עצמי ולחילופין – קונפליקטים מלאים האשמות הדדיות. אז בפרק חומוס נתנו לגברים לדבר על הנשים. המטרה היא לשנות דפוסי חשיבה, או לפחות להציג אלטרנטיבה ומכיוון שזו סדרת רשת רצינו לפנות לקהל רחב ומגוון, כך שהסדרה רלוונטית גם לנשים וגם לגברים, בגילאי 16-55.
את יכולה להסביר על הבלוג "בגדול" שמלווה את הסדרה? למה הוא חשוב?
רצינו ליצור מוצר שלם, שמשלב כמה פלטפורמות, כפי שנהוג ברשת, ולכן חשבנו על כתיבת בלוג שנקרא "בגדול", הוא מתפרסם צמוד לסדרה ובוחן את נושא הפרק מזווית רחבה יותר –למשל, אם הפרק הראשון בודק למה נשים לא יושבות בחומוסיות, הבלוג מתמקד בקושי של נשים (ואנשים בכלל) לאכול בציבור - כך שביחד נוצר מוצר "רשת" שלם. ויש בחירה לקהל: לקרוא, לצפות או גם וגם.
מה הייחודיות של סדרת רשת דוקו לעומת מקבילתה בטלוויזיה?
קודם כל, העצמאות והמידיות. לא צריך להגיש מסמכים לגופי הטלוויזיה, לחכות לאישור ולתקציבים ולהתפלל שתקבלי שעת שידור סבירה. כיוצרת ברשת, את תלויה רק בעצמך ובאנשים שיוצרים ביחד איתך, אפשר להתמקד רק במה שאת, כיוצרת, בוחרת ובמימוש היצירה. בנוסף זה זמין וההשפעה מיידית: כותבים, מצלמים, עורכים – ומעלים לרשת. וכמובן שגם אלמנט הקהל שונה: היצירה ברשת מדברת ישירות עם הקהל יעד שלך ויש לך אפשרות להיחשף קהל של מיליונים. גם מהארץ וגם מהעולם. אתה מקבל תגובות ישירות, הקהל ברשת הוא קהל אקטיבי, קהל של אוהדים, והוא מעורב רגשית ביצירה שלך: דורש עוד פרקים, מציע קווי עלילה, ובמקרים מסויימים אפילו מתגייס כדי לממן פרקים נוספים. זו הרגשה מדהימה.
עניין נוסף הוא היכולת ליצור באופן מתמשך. שלא כמו בטלוויזיה או בקולנוע ברשת אפשר לייצר כמה עונות של אותה סדרה או סדרות שונות בחודשים ספורים, ולשמור על תהליך יצירה חי ומבעבע. וגם הסדרות נשארות ברשת ולא נעלמות אחרי שהעונה נגמרה, כך שהיצירה כל הזמן נגישה לקהל. יש גם הבדל בפורמט והאורך: יצירה ברשת היא קצרה יותר משמעותית מיצירת טלוויזיה. 5 דקות, 7 דקות גג. הפרק שלנו הוא 4 דקות, ובתוכן צריך לתמצת, לדייק ולשייף, זה תובע ממך מיקוד ונחישות, ובעיניי זה גם הרבה יותר מאתגר בעידן שלנו. אבל חשוב להדגיש שיצירה ברשת לא סותרת טלוויזיה. היא עובדת ביחד עם הטלוויזיה, ומשלימה אותה. האחת מחזקת את השנייה. הרשת לא באה במקום מדיה אחרת אלא היא מציעה מדיה נוספת של צריכת תוכן.
איך התנהל תהליך היצירה?
"בקטנה" נוצרה בשיתוף מלא, לאורך כל הדרך, עם חברת "ברנדסטורינג" – בית יצירה לסדרות רשת, שמאחוריו עומדות שלוש נשים מופלאות: שרי תורג'מן, שרון בג וטליה סחר. שרי תורג'מן היא הבמאית, אבל כל אחת תרמה תרומה מכרעת לגיבוש המוצר הסופי: מהרעיון ועד ההפצה. לאחר גיבוש הרעיון והכתיבה יצאנו לצילומים עם הצלם התותח והמוכשר עומר בובליל ואז היו כמה משמרות בחדר עריכה כדי לדייק ולשייף את הקיים. בסה"כ למרות הקשיים הטבעיים של כל יצירה זה עבר מאוד בקלות ובכיף ואנחנו מאוד אוהבות את המוצר.
ואיך המעבר מעיתונאית ליוצרת ברשת?
מעניין. אני חוקרת את תחום הרשת כבר המון זמן ומגלה שהרשת היא בדיוק המקום הנכון ליוצר לממש את עצמו: ליצור בחופשיות, לבנות את הקהל שלו ולרקום שיתופי פעולה מסחריים ויצירתיים, כך שגם ירוויח מזה כסף. ושלא תהיה טעות: בהחלט אפשר להרוויח כסף מיצירה באינטרנט! צריך רק לדעת איך לעשות את זה נכון. היצירה ברשת דורשת מימוש אחר של הכלים המוכרים וגם הכרה של כלים חדשים שעובדים רק ברשת. בעשיית "בקטנה" הבנתי באופן ממשי עד כמה היצירה לרשת היא שונה מהיצירה לכל מדיה אחרת שהכרתי לפני, כמו עיתונות, טלוויזיה או קולנוע. הרשת מאלצת את היוצר "לכתוב בקטן אבל לחשוב בגדול" וזה הכי מאתגר שיש.
איפה ישראל נמצאת במפה בכל מה שקשור ליצירה ברשת?
קצת מאחור, בעולם מתקדמים בקצב אחר לגמרי. הרבה יוצרים בישראל עדיין שבויים בקונספט של הטלוויזיה והקולנוע ולא ממש מחוברים למה שקורה בחו"ל שם השוק של היצירה ברשת כבר מבעבע ובגדול. בעולם מתייחסים לרשת כאל פלטפורמה נוספת שצומחת ומאפשרת צריכת תוכן. כבר היום הגבולות בין הטלוויזיה לרשת מטשטשים וזה רק ילך ויגדל. תוך שנה-שנתיים הרשת תהיה שחקן חזק מאוד בפלטפורמות שידור.
למה לדעתך זה יקרה?
הדור הצעיר מנהל את העתיד והוא דור שגדל היום מחלק את תשומת הלב שלו בין מסכים: טלוויזיה, מחשב, טאבלט, סלולארי – והוא צמא לתכנים חדשים. זו גם הסיבה למשל, שלכל מנחי הטוק שואו בארצות הברית – ג'ימי פאלון, ג'ימי קימל, קונאן אובראיין - יש היום גם ערוצי יוטיוב עצמאיים, עם תכנים שלא משודרים בטלוויזיה. הם הבינו שהצעירים היום לא פותחים טלוויזיה כדי לראות אותם, כי כולם באינטרנט. אז הם הקימו ערוצים עצמאיים, ומעלים שם מערכונים ותכנים נוספים. התוצאה היא שאחוזי הצפייה בהם בטלוויזיה עלו מאוד. כלומר, מי שרואה אותם באינטרנט, עוקב אחריהם גם בטלוויזיה. אבל זה לא עובד הפוך.
מה התוכניות לעתיד? פרק המשך? שיתופי פעולה עם פלטפורמות שידור?
יש המון תוכניות..
ראשית, יש פרק נוסף של "בקטנה" שצילמנו ואנחנו נכנסות לעריכה שלו בקרוב. השאלה הפעם היא "האם חזה קטן זה נשי?". חוץ מזה, יש דיבור עם כמה פלטפורמות אינטרנטיות לשיתוף פעולה עם "בקטנה", ובמקביל - יש לי גם סדרת רשת נוספת בקנה...וכמובן, ישנה הסדנה "יוצרים סדרתיים ברשת" שאני מנחה... ידיי מלאות עבודה ויצירה, ואני חייבת להודות שזו הרגשה מדהימה.