מראות אימג' בנק מעדכנים לקראת סיכום 2012 בתחום המשפט: העליון השיב את כבודו האבוד של הצילום התיעודי

צילום: יצחק רבין- מבית אימג'בנק, מראות אימג'

נקבע כי עצם העובדה שהצלם התיעודי אינו מביים את הצילום אינה שוללת את המקוריות והיצירתיות שבצילום התיעודי

אמיר ויינברג הינו צלם מקצועי, אשר זכה לצלם את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל באחד מטקסי יום הזכרון. אליעזר ויסהוף הינו, בין השאר, מעצב מדליות, אשר בשנת 1998 עיצב עבור המטבעה המלכותית הנורווגית מדליה הנושאת את דיוקנו של רבין, וזאת בהתבסס (או, כטענתו, בהשראת) הצילום שצילם ויינברג. האחרון הגיש תביעה לבית משפט השלום כנגד ויסהוף, בטענה שבעיצוב המדליה הפר את זכות היוצרים ואת הזכות המוסרית של ויינברג. בית משפט השלום קיבל את התביעה, וויסהוף ערער לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור ודחה את התביעה.

בית המשפט המחוזי ערך אבחנה בין הצילום עצמו לתוכן הצילום, אשר אינו מוגן בזכות יוצרים שעה שמדובר בדמות מוכרת באירוע פומבי. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי גם אם הצילום זכאי להגנה, הרי שהגנה זו מופחתת לאור העובדה שהצילום הועתק למדיה אחרת (מדליה). פסיקת בית המשפט המחוזי יצרה קושי רב בקרב צלמי העיתונות והצלמים התיעודיים, כמו גם בקרב בתי המשפט, אשר עשו מאמצים לעקוף את פסיקת בית המשפט המחוזי בענין (לפסק הדין במחוזי ופסקי הדין שבאו בעקבותיו ראה את מאמרנו "אי ודאות בהיקף הגנת זכות היוצרים - הצילום בפסיקת בתי המשפט").

וייברג בחר לערער על פסיקת בית המשפט המחוזי ולערעורו הצטרפו אף שורה ארוכה של צלמי עיתונות אשר לא היו צד לתיק המקורי (רעא 7774/09). ביום 28.8.2012 החליטו פה אחד שלושת השופטים אשר ישבו בהרכב בית המשפט העליון בערעור לקבל את הערעור. שלושת השופטים מצאו לנכון להבהיר באופן חד משמעי אשר אינו משתמע לשתי פנים כי הצילום התיעודי הינו צילום ככל צילום וככזה חלה עליו הגנת חוק זכות יוצרים.

החלטת בית המשפט העליון רצופה באמירות חדות וחד משמעיות בדבר היותו של הצילום התיעודי יצירה לכל דבר ועניין. נקבע כי עצם העובדה שהצלם התיעודי אינו מביים את הצילום אינה שוללת את המקוריות והיצירתיות שבצילום התיעודי. נקבע כי "המקוריות יכולה להתבטא בהיבטים רבים ושונים כמו בחירת התזמון הנכון; בחירת זווית הצילום והתאורה, המרחק מהנושא, מיקוד התמונה, בחירת הרקע לתמונה וטכניקת הצילום; עיצוב הצילום, משחקי האור והצל, ההדגשים המגוונים ועצם בחירת הנושא וסידורו."

בית המשפט העליון מבסס את החלטתו גם על שיקולי מדיניות - "ערכם ההיסטורי, התרבותי והחברתי של צילומי העיתונות ושל הצילומים התיעודיים לא יסולא בפז, והוא מצדיק מתן תמריץ ליוצריהם".

החלטת בית המשפט העליון כוללת אף לא מעט ביקורת על החלטת בית המשפט המחוזי. כך, למשל, קובע בית המשפט העליון כי ההבחנה שעשה בית המשפט המחוזי בין צילום תיעודי לצילום מבויים יוצאת מנקודת הנחה כי בצילום מבויים קיים ערך אומנותי רב יותר, והבחנה זו אינה משפטית. בית המשפט מבהיר כי בתי המשפט חייבים לנקוט זהירות רבה שלא להעניק היקף שונה של הגנה ליצירות שונות לפי "ערכן האמנותי". אמירה זו רלוונטית במידה מסויימת גם לקביעותיו של בית המשפט המחוזי בענין הפרימייר ליג (החלטה שאף היא נהפכה על ידי בית המשפט העליון).

בית המשפט העליון מוסיף וקובע כי העתקה מפירה יכולה להתקיים גם אגב שינוי במימד או במדיה אך עם זאת הוא מבהיר כי ככל שהשימוש ביצירה הינו טרנספורמטיבי יותר, יהיה קל יותר להכיר בשימוש כשימוש הוגן.

עם זאת, בית המשפט העליון מבהיר כי זכות היוצרים של הצלם התיעודי אינה על הדמות המצולמת אלא על הביטוי הקונקרטי של הדמות כפי שהיא מופיעה בתמונה. הודגש כי אין מניעה שאמן המעוניין לעשות שימוש ביצירתו בתווי פניו של איש ציבור יביט בתמונות או בפסלים ויקבל מהם השראה.

בשולי הדברים יצויין כי בית המשפט העליון קבע שזכותו המוסרית של ויינברג לא הופרה, בעיקר לאור העובדה שלא הייתה פגיעה בכבוד היוצר או בשמו הטוב.

מאמר זה נכתב ע"י עו"ד אושר בן עזרי, ממשרדי נעמי אסיא ושות' (משרד עורכי דין, עורכי פטנטים ונוטריונים)

המסייע לחברת מראות אימג' בהתמודדות עם הפרת זכויות יוצרים של אמנים, צלמים, עיתונאים וצילומי ארכיון בישראל. פסיקת ביהמ"ש העליון החשובה הזו מוכיחה כי העתקה או שימוש שאינם ברשות היוצר עצמו (או גוף מטעמו) בתמונה או בצילום לשימוש אישי (גם במידה ומדובר בצילום תיעודי ולא מבויים) הינה בגדר הפרת זכויות יוצרים.

למאמרים דומים בנושא – לחצו

ביהמ"ש העליון השיב השנה את כבודו האבוד של הצילום התיעודי – לקריאה לחצו - אימג' בנק

גם עצים בטבע מוגנים בזכויות יוצרים – לקריאה לחצו - מראות אימג'

רישוי שימוש בדמויות ומוסיקה של ידוענים – לקריאה לחצו - מראות אימג'